מחזה: מי תהום
מחזאי: הלל פיטלפונקט
דמות: אברם

מה קרה באת? נזכרת שיש לך בן?
יאללה תלך! תלך! תלך בבית שלך, תלך תישן, תלך תאכל, תלך לטלויזיה שלך, כל היום מול הטלויזיה שלךבא לי לשרוף אותה עליך!
תגיד לי למה אתה כל הזמן צועק? כל הזמן אתה צועק: אתה לא בנאדם אברם, תהיה בנאדם אברם… למה מה?? אתה בנאדם אתה? אהה בטח איש חשוב אתה, עכשיו ראש הממשלה דיבר עליך בטלויזיה "ז'אקי אבא של אברם עתיד גדול" ככה אמר.בטח גיבור גדול אתה.
למה מה יש לך בידיים?? כל הכוח שהיה לך הלך. אתה כלום. אתה אפס.
מה? רוצה להרביץ לי? בוא! בוא תרביץ לי כמו שהיית מרביץ לי פעם! בוא נו!! פחדן…
עכשיו תקשיב לי טוב! אני לא רוצה שתעשה טובות לא בשבילי ולא בשביל אף אחד. מה אתה עושה אה? הולך לאנשים ומתחנן כמו איזה חתולה. שהאישה שלך חולה והבת שלך מסכנה צולעת? ומה הם אומרים לך: ז'קי אתה איש טוב, שותל לנו עצים באדמה שלנו, מביא לנו פרחים הביתה, אבל מה! בן שלך גנב, בן שלך שמו שנתיים בפנים! אז ישימו את האשה שלך בספונג'ה ואת הבן שלך בבירה רק בגלל שמרחמים עליך!! הולך לאנשים ובוכה מתחנן על הברכיים כמו סמרטוט! איפה הכבוד שלך איפה??!!
שנתיים, שנתיים הייתי בפנים לא ראיתי את הפרצוף שלך. אנשים היו באים מקבלים חבילות מדברים על המשפחה שלהם. אני מה לדבר היה לי!!
בא לפה עם שקיות חושב אני אשכח. גמרנו! אני לא חוזר הביתה יותר.
מה אתה עצוב? אני אף פעם לא יודע אם אתה עצוב או סתם שותק… כל הזמן שותק. יאללה תלך תלך… רק תלך כבר!!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן