ליל העשרים – יהושע סובול – משה

מחזה: ליל העשרים
מאת: יהושע סובול
דמות: משה

חברה בעלת ערך עליון זאת חברה שהכח המניע את חייה הוא מעל לכל דין. מעל לכל דת. מעל לכל רעיון, מנהג או מסורת. זאת חברה שבה כל אדם נותן לכל אדם הכל, בלי חיסכון, ובלי חשבון, והוא תובע מכל אדם שינהג כמוהו. זאת חברה שאינני יודע עליה כלום מפני שהיא איננה קיימת, לא פה ולא בשום מקום אחר בעולם. צריך לקום ולעשות אותה. או אחרת לא לעשות כלום, אלא לזלול, ולסבוא, ולהיטמטם ולהתפורר ולמות. מה אני מבקש בסך הכל? אני מבקש שתדברו אליי. אני משה גולדברג, אינני הרקולס. אני יהודי חלש עם נפש עצבנית בגוף חולה. אדם שנלחם במלחמות זרות וכמעט נהרג בהיסטוריה שאין לה שום קשר אליו. אדם שאיננו רוצה יותר שום קשר עם היסטוריה, לא אוסטרית ולא רוסית ולא יהודית. אדם שרוצה רק מגע עם חבריו, בני האדם. אדם שרוצה שתדעו אותו, כמו אישה שיודעת את בעלה, כמו אב שיודע את בנו. אחרת מאין תקחו מחר כח לשלוח אותי להרוס ולהיהרג במכות עם אריסים ערביים? ולשם מה בכלל? מה תעשו? תשפילו עיניים ותגידו המרכז החקלאי? או שתגלגלו עיניים לשמיים הריקים ותלחשו: מולדת, עם, היסטוריה? מה? לארץ אין רוח ואין לה סודות. היא לא צריכה שיאהבו אותה. הארץ היא חומר, גולם, אין לה חיים ואין לה נפש. ואין לה נשמה. רק לאדם יש. אני מציץ לתוך הנשמה שלי ואינני מוצא שם לא מולדת ולא עם ולא היסטוריה. רק תשוקה נוראה לחיות כאדם עם בני אדם. משהו שאנשים לא עשו עד היום הזה בשום מקום בעולם. נתחיל לדבר אמת. בלי עם ובלי מולדת ובלי יצר הדור. שום כח לא יוכל לעמוד מול האמת שתתחיל לקלוח החוצה. אינכם מרגישים את הכח שמבקש לפרוץ? ממה אתם מפחדים? מה תאבדו? אגו נפוח שמתפרנס משקרים קטנים? מה?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו