"לא על זמירים…" הוא ממחזותיו המוקדמים של המחזאי האמריקני הנודע טנסי וויליאמס ("חשמלית ושמה תשוקה", "ביבר הזכוכית", "ציפור הנעורים המתוקה"…), שנכתב בשנת 1938 ושכב בארכיונים של אוניברסיטת טקסס במשך עשרות שנים.
הוא נתגלה מחדש על ידי השחקנית וונסה רדגרייב, שהביאה אותו להפקה ראשונה בתיאטרון הלאומי הבריטי בדיוק שישים שנה אחרי שנכתב, ב 1998.
העלאתו בסטודיו של יורם לוינשטיין הינה הצגת הבכורה שלו בארץ, ובין הפעמים הראשונות שהוא זוכה להיות מוצג על במה.
עלילת המחזה מבוססת על פרשיה אמיתית, שבמהלכה ניהלה קבוצת אסירים בבית-כלא אמריקני מאבק עיקש, חסר פשרות, בשלטונות הכלא סביב תנאי המאסר.
שמו של המחזה הינו מחווה של וויליאמס, על דרך השלילה, לשירו הנודע של המשורר ג'ון קיטס, "שיר הלל לזמיר". באמצעות הפראפרזה מבקש וויליאמס לטעון כי על היצירה האמנותית להתמקד בתיאורי הסבל האנושי, ולא להסתפק בשירי הטבע למיניהם, יפים ככל שיהיו (בענין זה זכורה גם קביעתו של ברטולד ברכט לפיה "ישנם זמנים שבהם לשורר על אילנות הוא פשע").
אלא שוויליאמס, משורר הבמה, איש ה "ריאליזם הפיוטי", איננו יכול לוותר כליל על השירה והרומנטיקה, גם כשהוא עוסק בביבים. לפיכך, הוא תר אחרי "שביל זהב" שיאפשר לו להוציא מתחת ידיו יצירה שתהיה גם מחוייבת מן הבחינה החברתית-אידיאולוגית וגם לא תקפח את הערך המוסף הפיוטי, תחפש ותמצא רומנטיקה גם בין כתליו של כלא בלתי-רומנטי בעליל…
הצגה ראשונה – 26.10.2005
מאת: טנסי וויליאמס
תרגום: רבקה משולח
גרסת הצגה ובימוי:
רועי הורוביץ
תפאורה: עודד (במבי) פרידמן
תלבושות: דידי גולן
תאורה: עמיר ברנר
מוסיקה: דניאל סלומון
תנועה: אנה היא
בהשתתפות שחקני שנה ג':
ניצן איון
נועה לזר
מאיה מופז
שגיא מינץ
דורון חניה
ליאור דובדבני
יובל ינאי *
רוי מילר *
ליאור משה
עמית זמיר
מוטי קמחי
רועי מליח-רשף
אורן בירן *
אסף שיינברגר *
ליאור רוכמן
יערה אשרם
טליה דור
יעקב דניאל **
* תלמיד שנה א'
** תלמיד שנה ב'
