סרט: יום ראשון הגדול
תסריט: אוליבר סטון, דניאל פיין, ג'ון לוגן, פט טומיי
דמות: טוני דימאטו
אני לא יודע מה לאמר באמת…
3 דקות לקרב הכי גדול בחיינו המקצועיים. הכל מתנקז להיום. עכשיו, או שאנחנו מחלימים כקבוצה, או שאנחנו נתפורר.
אנחנו כרגע בגיהנום רבותי תאמינו לי. ואנחנו יכולים להישאר פה כדי שיקרעו לנו את הצורה, או שאנחנו יכולים להילחם את דרכינו, לשמיים. נטפס את הדרך החוצה מגיהנום. צעד אחר צעד.
עכשיו… אנחי לא יכול לעשות את זה בשבילכם. אני זקן מדי. אני מביט פה ואני רואה פנים צעירות ו… אני עשיתי כל טעות אפשרית שגבר בגיל העמידה יכול היה לעשות. אני בזבזתי את כל הכסף שלי, הברחתי כל אישה שבאמת אהבה אותי, ולאחרונה קשה לי להסתכל על האדם שמביט בי במראה.
אתם יודעים, כשאתם מתבגרים בחיים דברים נלקחים מכם, וזה חלק מהחיים.
אבל אתה לומדים את זה רק אחרי שהם נעלמים. אתם מגלים שהחיים מתגלגלים להם… וככה זה כדורגל.
בגלל שבכל משחק, בחיים או בכדורגל אתה יכול לטעות בכל שניה.
צעד וחצי מאוחר או מוקדם מדי אתה לא מגיע לזה. שניה וחצי מאוחרת או מוקדמת ואתה לא חוטף את זה.
הכדור מתחת לרגליים שלנו, בכל דקה, בכל שניה. בקבוצה הזאת אנחנו קורעים את עצמנו ואת כל מי שסביבנו כדי לקחת את הכדור הזה. אנחנו קורעים את הלב שלנו בשבילו, כי כשאנחנו נרוץ איתו זה יהיה כל ההבדל המזוין בין לנצח ולהפסיד, בין למות ולחיות.
אני אגיד לכם, בכל מאבק, האחד שמוכן למות זה האחד שיזכה בכדור. ואני יודע שכדי להמשיך לחיות אני צריך להיות מוכן למות ולהיאבק על הכדור הזה. בגלל שאלה החיים!!!
הכדור מול הפרצוף שלכם! עכשיו אני לא יכול לעשות את זה בשבילכם. אתם צריכים להביט לבחור שלצידכם להסתכל לו ישר בעיינים.
אתם תראו בחור שיתמסר איתכם על הכדור הזה.
אתם תראו בחור שיקריב את עצמו בשביל הקבוצה הזאת, בגלל שהוא יודע שבסופו של דבר אתם תעשו את אותו הדבר בשבילו.
זו קבוצה רבותי. אז או שאנחנו מחלימים עכשיו כקבוצה, או שאנחנו שנמות כבודדים. זה כדורגל רבותיי. זה הכל. אז מה אתם הולכים לעשות?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו