מחזה: חלום ליל קיץ
מאת: ויליאם שייקספיר
דמות: דמטריוס

 

עזבי אותי, לא, אני לא אוהב אותך. איפה ליסנדר והרמיה היפה? אמרת לי שברחו ליער, אז הִנה אני פה. אובד עצות בין העצים כי אני לא מוצא את הרמיה שלי. די, תסתלקי, אל תיצָמדי אלַי יותר.

אני לא אומֵר לך בפירוש שאני לא אוהֵב אותך? מה אני קורץ לך? מפתה? אומֵר מלים של נועם? אני לא אוהב אותך! ולא יכול! אל תְגָרי מִדי את שנאתי; אני חולה כשאני רק מביט בך.

את מסכֵּנֶת את השם הטוב שלך, לצאת כך מן העיר, לִמְסור עצמך לִיְדֵי אחד ש*לא* אוהב אותך, לתֵת לְ…לילה מְזָמֵן- הזדמנויות ולְמַחשבות-חטא של מקום שומם את מטמוני בתולייך.

אני אברח ממך להתחבא בִּ….סְבך שיחים, ואשאיר אותך כאן לחַסְדֵי חיות טורפות. עזבי אותי כבר! אני אעזוב! אעזוב אותך גם אעזוב, גם כשמחשיך! תקחי סיכון; אני לבד ממשיך.

תני- לי-לזוז!!!! אני צריך מה, להכות אותך? לפצוע? להרוג? לא רוצה לִראות אותך! קוץ, חתולה! טינופת! נחָש. 'סְתלְקִי, כּלבּת רחוב! 'סתלקי כבר, רעל מרוּכּז! בְּחילה וגועל!

איפה הרמיה היפה?! איפה היא?! אמרת לי שהם ברחו ליער, אז הִנה אני פה. אובד עצות בין העצים כי אני לא מוצא את הרמיה שלי…. הרמיה יפה..את זוהרת כל כולך, רוצחת, כמו ונוס שם למעלה שזורחת..

הסתלקי! כי אם את באה אחרי, נשבּע, אני אפגע בך לְרעה. תדעי בטוח, אין נכון מזה, לא בִּבְדיחה: אני שונא אותך, אוהב אחרת.

 

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן