חלום ליל קיץ – ויליאם שייקספייר – טיטניה

מחזה: חלום ליל קיץ
מחזאי: וויליאם שייקספיר
דמות: טיטניה

אם יש אדון, לרוב יש גם גברת.
זה האדון שכח:
אך היא זוכרת איך התגנבת מארץ הפיות להודו הרחוקה,
ושם ישבת יום תמים, לבוש כמו רועה, צופה ברועה ששמה פילידה, ומחלל לה בחליל זקור.
אתה פוזל הצידה לא רק לפילידה.
אני זוכרת איך השתגעת גם אחרי ליסיסטראטה.
הגנבת מזמוז למדוזה-ועוד קראת לה "מוזה".
אמרת לאוקטביה שאתה רק רוצה לראות, לאיזו אוקטבה היא יכולה להגיע.
התעלסת עם קסיופאה עד שיצאו הכוכבים.
אז מה אתה עושה כאן?
סתם הקדמת את השיבה מהודו?
ואולי שמעת שמלכת האמזונות-
אותה לוחמת חשופת חזה, אמזונזונת, זונה במגפיים, אשר אהבת-
אותך אמזונחת, ומתחתנת עם תזאוס, הדוכס.
מהודו עפת בטיסה לילית להרים כוסית לדוכסית?

אותי?! תסאוס?! ידע?! שקר!
לא סתם קנאה היא זאת. קנאת חינם!
מעולם, מאז תם האביב,
מאז הבשיל הקיץ לא נפגשנו,
כל שעשוע קל, כל רגע עונג
קטעת במריבות קולניות.
מריבותינו שינו סדרי עולם:
בקיץ קר פתאום. בחורף חם.כל העונות כבר לא מה שהיו בגלל מלחמותינו.
השדים והפיות הם בתוכנו, הם מתוכנו מגיחים.
נאהב?-שעת הפיות.
נריב? מיד יצוצו כל השדים.
את האסופי לא תזכה לאסוף אליך גם אם תבטיח לי את כל הממלכה!
יתום הילד, ואמו הייתה כוהנת במסדר שלי, בהודו.
כן, גם אני הייתי שם.
למענה לא אפרד ממנו!
לא גם אם תיתן לי תמורתו את כל ממלכת הפיות.
פיות שלי, נסתלק מכאן.
אם אשאר פה-יעלה עשן!

(אחרי שכישף אותה)
איזה מלאך מעיר אותי בשיר מסעיר?
אנא, זמיר אהוב, זמר לי שוב!
אוזני לוהטת: איזה פעמון!
עיני קולטת: איזה גוף חטוב!
זאת אהבה כבר מצליל ראשון!
אתה חכם כמו שאתה יפה?
אל תנסה לצאת מיער זה.
פה תישאר. תרצה, או לא תרצה.
אתה מתוח?!
אני לא סתם בשר ודם, רק רוח ולפני כל העולם פתוח ומציית.
אני אותך אוהבת. איתי תבוא.
אתן לך גם צוות של פיות יפהפיות, רכות.
רוצה פינוק? אותך הן מפנקות.
"תהיינה חביבות ועדינות אל האדון הזה. שומעות בנות?"
אותו לוינה בליווי אישי אל סוכתי, אל סתר מקדשי.
תישן בזרועותי,עייר חביב
פיות, שמורנה עלינו מסביב.
או, כמה שאני אותך אוהבת
ממש דלוקה עליך, לא סתם מהובהבת.
קשרו את לשונו של אהובי,
וחרש- אל ערשי ומשכבי.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו