הקמצן – מולייר – פרוזין

דמות:פרוזין
מחזה: הקמצן
מחזאי: מולייר

תראה אותך! איך שאתה נראה! מה זה? זה הבריאות בהתגלמותה! אף פעם לא ראיתי אותך כל כך רענן ו…חיוני ו…שזוף! בחיים שלך לא נראית כל כך צעיר. יצא לי לראות בחורים בני עשרים וחמש שנראים בני שישים לידך. מה זה שישים? שישים זה ילד! זה משהו להתנצל עליו? זה גיל הבשלות, זה שיא הפריחה, זה "במיטב שנותיו", אין כמו הגיל השלישי! שישים זה העשרים החדש.
אתה מהאלה שיחיו עד גיל מאה! אמרתי מאה? אתה תעבור את המאה עשרים. יצטרכו להרוג אותך אני אומרת לך, אתה עוד תקבור את הילדים שלך ואת הילדים של הילדים שלך.
עכשיו לעניינינו. בכל מה שנוגע לשידוכים, אני לי כישרון מולד. אין שתי נפשות בעולם הזה שאני לא אמצא דרך לחבר. אם רק הייתי רוצה הייתי משדכת בין גיסתי לאפיפיור! אבל היא נשואה לאחי. עדכנתי את האם/(אימה של מריאן) בתוכניות שלך לגבי מריאן. היא קיבלה את ההצעה בשמחה.
מה זאת אומרת לא מתחתנים עם מישהי בלי שהיא תביא איתה משהו? הנערה הזאת "תביא" לך שניים עשר אלף בשנה.
לפחות! דבר ראשון, היא גדלה בתנאי תזונה מינימליים: כמי שרגילה לחיות על סלט, חלב, גבינה ותפוחים היא לא תזדקק לא לארוחות כיד המלך, לא למרקי גורמה, לא לדגנים ייחודיים שאין להשיג באף-עונה-בשום-מקום ולא לכל גחמה קולינרית נשית אחרת… וזה לא עניין של מה בכך, מדובר בחיסכון שלושת אלפים בשנה.
חוץ מזה, יש לה טעם נקי ופשוט. היא לא אוהבת לא בגדים מהודרים, לא תכשיטים יקרים ולא רהיטים מפוארים, שהם לא פחות ממשאת נפש עבור מרבית בנות מינה. רק הסעיף הזה שווה לך יותר מארבעת אלפים בשנה.
חוץ מזה, יש לה סלידה איומה מהימורים, עוד תכונה שמאוד לא אופיינית לנשים בימינו; אבל נגיד שלוקחים בחשבון רק רבע מהסכום – חמשת אלפים בשנה על הימורים, ארבעת אלפים על ביגוד ותכשיטים, אנחנו כבר בתשעת אלפים; עוד שלושת אלפים שחסכנו על תזונה, יוצא או לא יוצא לך מינימום שנים עשר אלף בשנה?
עוד סגולה שייחודית לנערה הכל כך מיוחדת הזאת: היא מתעבת, אבל מתעבת בחורים צעירים, היא אוהבת רק זקנים/מבוגרים. היא לא מסוגלת להסתכל על גבר צעיר; אין בעיניה מראה מלבב מגבר מבוגר עם קרחת מפוארת. מבחינתה, כמה שיותר מבוגר יותר טוב, ושחס וחלילה לא תנסה להיראות לידה יותר צעיר ממה שאתה. היא לא תתפשר על פחות משישים. ובעיקר, יש לה העדפה גורפת לקצרי ראיה.
זה גבר! יש במה לשטוף את העיניים; ככה צריך גבר להיראות ולהתלבש כדי לעורר בך אהבה. אתה מעורר השראה, צריך לפסל אותך! תסתובב רגע בבקשה. יותר טוב מזה? תלך קצת. בבקשה – גוף חזק, משוחרר ונינוח כמו שצריך, בלי שום סימן לחולשה. חוץ מהשיעול הזה, שמאוד הולם אותך, אתה משתעל מאוד יפה.
יש לי אדוני, בקשה קטנה. עומדת נגדי איזו תביעה ובגלל שחסר לי קצת כסף אני עלולה להפסיד במשפט, תוכל בקלות לעזור לי לנצח, אם רק תואיל בטובך לעשות איתי חסד קטן.
אין לך מושג כמה היא תשמח לפגוש אותך. אח! כמה שאתה תמצא חן בעיניה! היא תראה את הצווארון העתיק הזה שלך ותיפול מהרגליים! אבל יותר מהכל – המכנסיים התפוחים האלה; זה פשוט יטריף אותה; היא לא תוכל לעמוד בפניך.
אני רוצה שתדע, אדוני, שהמשפט הזה חשוב לי מאוד. אם אני מפסידה, אני מרוששת; וסיוע קטן ביותר יכול לעזור לי להתאושש.
היית צריך לראות את הפנים שלה כשסיפרתי לה עליך. איזה ברק היה לה בעיניים…
אני מתחננת אדוני, תן לי את המעט שאני מבקשת. תעזור לי שוב לעמוד על הרגליים, ואני אכיר לך תודה לנצח. אני נשבעת לך אדוני שמעולם לא הייתי במצוקה כזאת ושאין דבר שיכול לסייע לי יותר…
היא כבר לא יכולה לחכות שהשידוך הזה ייצא לפועל… (המכנסיים התפוחים…)
קדחת עלייך! איזה טיפוס! חולרע! כלב בן כלב וכלבת! לא משנה איך תקפתי הוא הדף, הקמצן!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו