מחזה: העז או מי זאת סילביה
מחזאי: אדוארד אולבי
דמות: סטיבי

(מנפנפת במכתב)בוא נעיין רגע במכתב של רוס, בסדר?
"סטיבי היקרה" (פותחת את המכתב)"מפני שאני אוהב אותך סטיבי, לא פחות ממה שאני אוהב את מרטין, אני חייב לומר את הדברים במפורש.
רמזים רק ידחו את הבלתי נמנע, מסתבר שלמרטין יש קטע עם איזה סילביה" אמרתי לעצמי איזה מזל, לפחות אחת שאני לא מכירה, יכלתי לחשוב שיש לך משהו.. עם האסיסטנטית החדשה שלך, זאת עם הציצים,.. גברים איזה עם!
איפה הייתי? "מסתבר שלמרטין יש קטע עם איזה סילביה שאני נחרד לספר לך ,שהיא ….עז!
זהו, אז עכשיו אתה תספר לי כל מה שרוס לא סיפר.
ואל תתקרב אליי, תעמוד שם, אתה מסריח מעז אתה מצחין מחרא, שלא תתקרב אליי!
אתה אוהב אותי? בוא נראה אם אני מבינה את המילה אוהב, אני בנאדם, יש לי רק שני שדיים, אני הולכת על שתיים, ואני נותנת חלב רק בהזדמנויות מסוימות.
אני לא מבינה איך אתה יכול להשתמש באותה המילה בשביל לאהוב אותי ואת הדבר הזה? דרך אגב, לי בחיים לא היה שום סיפור מהצד בכל השנים שלנו יחד, אפילו לא עם חתול, או עכבר.
נגיד שהפסקת לאהוב אותי, בסדר, לא שזה בסדר אבל זה ניתן לתיקון עם הזמן… נניח… אבל להגיד לי שאתה אוהב אותי ואת הבהמה הזאת? את שתינו באותה מידה? באותו אופן?
שאתה הולך מהמיטה שלי? מהמיטה שלנו, אתה יודע שזה מדהים כמה שאנחנו עדיין טובים במיטה, איך אנחנו יודעים לעשות טוב אחד לשני וגם לעצמינו כל פעם מחדש בלי לשעמם את עצמינו.
אז אתה קם מהמיטה שלנו, שוטף את הזין שלך נכנס למכונית ונוסע אליה ועושה איתה את מה שאני אפילו לא יכולה לדמיין לעצמי שאני מדמיינת,
או יותר גרוע שאתה בא ממנה למיטה שלנו ועושה איתי את מה שאני כן יכולה לדמיין לעצמי.
איך אתה יכול לעשות את שני הדברים האלה ולא להבין שאתה שובר את הכלים?
אתה לא מבין שאין דרך להתמודד עם זה? שלא יעזור אם תפסיק או תבקש סליחה?? שאני לא יכולה להודות בזה למרות שאני יודעת את זה? לא יכולה להודות כי זה מעבר לכל הכחשה.
אתה לא מבין שזה שתפסיק לא קשור לזה שהתחלת? אתה השפלת אותי, זיין עיזים מסריח, אהבת חיי, הורדת אותי לשפל המדרגה, עשית ממני זבל,
הרסת אותי ואני נשבעת לך שאני אהרוס אותך בחזרה!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן