מתוך: הסוחר מוונציה
מאת: וויליאם שייקספיר
דמות: שיילוק
פושט-רגל, בזבזן שבקושי מעיז להראות את האף, קבצן שפעם היה בא כל כך זחוח אל הבורסה. שיָשים לב לחוזה שלו, הוא אהב לקרוא לי שועל-בריבית, שיָשים לב לחוזה שלו.
הוא אהב להלוות כספים מצדקה נוצרית?
אז שיָשים לב לחוזה שלו.
כמובן שאקח לו חתיכה מהבשר !
בתור פתיון לדגים. אם זה לא יזין שום דבר אחר, זה יזין את הנקמה שלי.
הוא השפיל אותי, ועמד ביני לבין חצי מיליון;
צחק להפסדים שלי, לעג לרווחים שלי, ירק על העם שלי, חיבל בעסקאות שלי, צינן את החברים שלי, חימם את האויבים שלי. ומה הסיבה שלו? אהה אני יהודי. ליהודי אין עיניים? ליהודי אין ידיים, איברים, גוף, חושים, רגשות, יצרים?
ניזון מאותו אוכל, נפצע מאותו נשק, חשוף לאותן מחלות, מתרפא באותם אמצעים,
חם וקר לו מאותם חורף וקיץ כמו נוצרי?
אם אתם דוקרים אותנו, אנחנו לא מדממים?
אם אתם מדגדגים אותנו, אנחנו לא צוחקים?
אם אתם מרעילים אותנו, אנחנו לא מתים?
ואם אתם עושים לנו עוול? שלא ננקום?
אם אנחנו כמותכם בכל השאר,
נהיה דומים לכם גם בזה.
אם יהודי עושה עוול לנוצרי, איזו לחי שניה הוא מושיט לו? נקמה.
אם נוצרי עושה עוול ליהודי, מה תהיה ההבלגה שלו לפי הדוגמה הנוצרית? נו מה? נקמה!
את הנבָלה שאתם מלמדים אותי אני איישם, ושיהרגו אותי אם אני לא אעלה על המורים שלי.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו.