הזוג המוזר (הגרסה הנשית) – ניל סיימון – פלורנס

מחזה: הזוג המוזר (הגרסה הנשית)
מחזאי: ניל סיימון
דמות: פלורנס

(תוך כדי שחובטת בכרית) איך הוא מעיז להתנהג אלי ככה?! איך הוא מעיז?! (משליכה את הכרית בכוח על הרצפה) או! הצוואר שלי! הצוואר שלי! או אלוהים. זה כואב! (מתיישבת) אוליב, תהיי מתוקה ותביאי לי מגבת חמה. חמה מאוד. ואספירין.. וקצת ברנדי.. (ניגשת להרים את הכרית מהרצפה ותופסת את הגב) וולטרן, (מתיישבת) וצעיף. מצמר קאשמיר אם יש לך.
הרגשתי שמשהו הולך לקרות אוליב. ידעתי שאנחנו בצרות. באמצע הלילה הייתי הולכת על קצות האצבעות לאמבטיה ומתפללת: "בבקשה אלוהים, בבקשה תעזור לי להציל את הנישואין שלי. בבקשה אלוהים תגיד לי מה לעשות. תגיד לי איפה אני טועה." ואז הייתי שומעת את סידני בחדר-השינה אומר: "בבקשה, אלוהים, תעשה שהיא תסתום את הפה. בבקשה אלוהים, תעשה שהיא תשתוק!"
אני לא אחת כזאת שמתלוננת. אף פעם, אף פעם, לא ניסיתי לשנות את סידני. והוא לא זז מהבית בלי מגפיים!!! כל הגובה שלו זה מטר וחצי. והוא נועל מגפי קאובוי. גבוהות. בקושי רואים את האוזניים שלו מחוץ למגפיים. קאובוי. הסוס היחידי שהוא רכב עליו זה בקרוסלה בלונה פארק. (ממששת את הצוואר)
והעיניים שלו: אחת מסתכלת לשם, ואחת מסתכלת לשם. הוא יכול להיות שוטר תנועה מצויין- לכוון את המכוניות שבאות מכאן ובאותו זמן לראות את כל התנועה בכיוון ההפוך. ועכשיו הוא גם בעניין של שפות. הוא לומד רוסית מקלטת. במקום "כן" הוא אומר "דא". כל דבר זה "דא"."דא" "דא" "דא"- די!!! אני נשואה לגמד פוזל בגובה מטר חמישים, שהולך במגפי קאובוי ולא מפסיק להגיד כל היום "דא"- והוא עוזב אותי?!
אני חושבת שנקעתי את הגרון שלי.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו