מחזה: הדבר האמיתי
מחזאי: טום סטופארד
דמות: הנרי
הנרי: אה, מה אני באמת חושב? טוב, באמת אני חושב שזה שאסיר כותב מחזות גרועים לא מוכיח שהוא השתקם. וזה בטח לא מוכיח שאותו אסיר הורשע שלא בצדק. אבל, אפילו אם היתה בכך הוכחה – אני חושב שכל מי שחשב שנמאס לו מברודי לא ידע מאיסה מהי עד שהוא ישב בתיאטרון ויראה את האפילוג שלו. לא שיש סיכוי שזה יקרה, היות וזה כמעט ארוך כמו הקפיטל של מרקס וּבְקוֹשִי פי שניים מצחיק. ומעבר לכל זה אני חושב שאת מאכזבת אותי. אלוהים אנני, את מתחילה לעצבן אותי. קורה משהו מפחיד כשהופכים טיפשות לאידאולוגיה… אני מסוגל להתמודד עם אידיוטים ואני מסוגל להתמודד עם ויכוח הגיוני אבל אני לא מסוגל להתמודד איתך. איפה מקל הקריקט שלי? (יוצא להול) ננסה גישה חדשה. (חוזר עם מקל הקריקט) תסתמי את הפה ותקשיבי. הדבר הזה שנראֶה כמו אלה מעץ, מורכב למעשה מכמה סוגי עץ שחוברו בִּמְיוּמָנוּת רבה כך שכל העסק מתוח כמו רחבת ריקודים. זה נועד להכות כדורי קריקט. אם תעשה את זה נכון, הכדור ינוע מאתיים מטר בארבע שנית, ואתה בסך הכל נתת לו מכה והעפת אותו כמו שמעיפים פקק מבקבוק שמפניה, וזה נשמע כמו דג שקופץ במים (עושה רעש דומה בלשונו) מה שאנחנו מנסים לעשות זה לכתוב מקלות קריקט, כך שברגע שנעיף רעיון הוא… ינוע… (שוב עושה רעש בלשונו ומרים את הטקסט). עכשיו, מה שיש לנו פה זה גוש עץ, שמזכיר איכשהו בצורתו ומנסה להיות מקל קריקט, אבל אם תכי בכדור עם זה הכדור ינוע כחמישה מטר ואת תפילי את המקל ותקפצי לך בצעקות אווץ'! כשכפות ידייך תחובות מתחת לְבָתי השחי שלך. (מתייחס למקל הקריקט) זה לא יותר טוב בגלל שמישהו קבע שזה יותר טוב, או בגלל שזו מזימה של איגוד הספורט המקומי למניעת כניסת אלות זרות. זה יותר טוב בגלל שזה יותר טוב. ואם את לא מאמינה לי אני מציע שתנסי להכות בכדור עם זה ותראי בעצמך. "אתה נער מוזר, בילי, בן כמה אתה?" "בן עשרים ואחת אבל עברתי יותר בחיים משאת תעברי אי פעם". אוווווהה, אווץ'! (מפיל את הטקסט ומתחיל לקפץ סביבו כשידיו תחובות בבתי שחיו – זועק אווץ'). תראי- הוא לא יודע לכתוב. אני אצטרך לכתוב את זה בשבילו. אני לא יכול.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
