ספר: הביצה והתרנגולת
סופר: אלדד כהן
דמות: אישה
אתמול מצאתי בבית ביצה. זה היה משונה. היא לא נראתה כמו ביצה רגילה. היא היתה גדולה מהרגיל לפחות בשני מספרים. ביצה יפה- התפתתי לטרוף אותה אבל התאפקתי. ברגע האחרון עצרתי את עצמי והסתכלתי עליה שוב. פתאום תפשתי שזו ביצה מורעלת.. לא במקרה נחתה פה. לא במקרה כמעט אכלתי אותה. אחותי שלחה לי אותה. שמנה דובה עם בלוטה מתחת לסנטר, הולכת עירומה בלילות, מחכה שהג'וקים יאנסו אותה, ראש של אליפסה, שולחת לאחותה הקטנה ביצה מורעלת מהלול שלה.
חושבת לפתות אותי בביצה כאילו יפה, כאילו תמימה, רוצה שאוכל אותה ואמות בייסורים. לנשל אותי מהחיים היא רוצה. אבל אני כמה שאני מגורה, בביצה אני לא נוגעת! אני ישר הולכת אליה..רוצה מלחמה? תפד'ל. קחי חרב, תני חרב ונילחם עד הכדור האחרון. רק תפתחי את הדלת ואני נכנסת. באה אלי מאחורי הגב, מחדירה לתוכי ביצים מורעלות בדרכים מתוחכמות.עאלק. הגיע הזמן להראות לה מי אני, אני מחזירה מלחמה!
כמובן, בהתחלה היא תעמיד פנים, כאילו כלום לא קרה, תעשה את עצמה פיה טובה, תפתח את הדלת, תסיר את הסינור ותגיד: רזית ממי, בעלה יגיד- השמנת בייבי והילדים יתחילו לקפץ בבית כמו חולירות, דודה מרים, דודה מרים!
אחר כך היא תזמין אותי לסלון ותגיד לי שהיא שמחה לראות אותי, כמה זמן שלא ראתה אותי, חבל שאני לא באה יותר, מדי פעם נציץ שתינו מהחלון אל נוף הילדות ונחייך זו לזו, ניזכר איך השתוללנו באחו כשהיינו ילדות קטנות וחמודות. אבל הפעם אני לא אתפתה לשמוע אותה. אני אשלוף את הביצה מהכיס, אניח על השולחן, אתן לה להתבונן בה בשקט ובסוף אשאל אותה מה זה. היא כמובן תיתמם ותשאל בחזרה- מה זה מה? נו מה? זו ביצה. ביצה יפה נכון? יפה מאד. זאת הביצה שלך. שלי? כן שלך, מהלול שלך, אל תיתממי, היא היתה בבית שלי, מאה מטר מפה. אני יודעת איפה את גרה. נו אז מה את אומרת? למה שמת את הביצה הזאת בבית שלי? מה יש לך, היא תשאל כמו תמיד. ואני אענה מה יש לך את, וככה עשרים פעם אנחנו נשאל אחת את השנייה מה יש לך מה יש לך את, למרות שאנחנו גרות מאה מטר זו מזו וכל אחת יודעת בדיוק מה יש לאחותה, כלומר שלה יש ולי אין. רק שהפעם אני לא חוזרת הביתה בידיים ריקות. עד שלא נפתור את הבעיות אחת ולתמיד, אני לא זזה משם!
זהש אני יותר יפה, יותר חכמה, יותר רזה, זה לא סיבה לקנא בי.
את צריכה לפרגן לי, את אחותי, אני אגיד לה. אני לא מוכנה לחיות תחת איומים, זה שבעלך נמצא איתך ורוצה אותי זאת לא סיבה להרוג אותי. אני מבינה שקשה לך, אני מבינה שאת אכולה מבפנים, אני מוכנה אפילו ללכת, לעזוב הכל. תני לי תרנגולת אחת מלולך ואני הולכת מפה, שוכחת מבעלך ומכל העסק.
תוקעת את הביצה שלי תחת התרנגולת שלך ומקימה שעצמי לול. מחכה עד שיצא אפרוח שיגדל ויהפוך לתרנגולת בעצמו, אותה אני אושיב על עוד ביצה ואני לא אנוח עד שיהיה לי לול שלם, עד שאהיה עשירה כקורח ואלך ואתפתח ואהפוך לרבנית גדולה שכל הארץ תאהב ואעשה שידוך בין תרנגולת לפרה, ואמתין בסבלנות עד שתיוולד לי חיה שהיא יפה כמו טווס, בריאה כמו שור, מפריסה פרסה ומשתינה חלב. אני אקרא לה שקשוקה ואני אקים חווה שתהיה גדולה פי שבע משלך. חווה ענקית שתשקיף מלבנון ועד מצרים ואמכור את השקשוקות בשוק של החרדים במאה שערים ואעשה ים כסף! ואז נראה.. מאות גברים יעמדו בתור. פי אלף מבעלך ומאותו רגע ועד סוף החיים אני אחיה כמו שבחיים את לא חיית. אני אקים לי בית וגינה ומשפחה וילדים ואחיה לנצח. בחיים אני לא אמות. אני לא אחות שמוותרת בקלות.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
