אנטוניוס וקלאופטרה – קלאופטרה – ויליאם שייקספיר

מחזה: אנטוניוס וקלאופטרה
מחזאי: ויליאם שייקספיר
דמות: קלאופטרה

(תוך כדי כניסה לבמה, מדברת למי שמאחורי הקלעים) ברר היכן הוא, מי איתו, מה מעשיו: ולא אני שלחתיך: אם תמצא אותו עצוב, אמור שאני רוקדת. אם הוא עליז, דווח שמחלה קפצה עליי. מהר ושוב לכאן.
רוצה קצת מוסיקה; המוסיקה, תפריט עגום לנו, חולי האהבה.
עזבו, אולי משחק כדורת? לא. תנו לי חכה, נרד אל הנהר, ושם לקול חליל רחוק, אפיל בפח דגים סמוקי סנפיר, ועת אשלוף אותם, אחלום שכל אחד מהם אנטוניוס, אומר, "אה-הא! נלכדת.":
כן! שלום לך! אוי לא! אנטוניוס מת! אם זאת תאמר, נבל, תקטול את גברתך: אך אם תמסור שהוא בריא ובן חורין, תגרוף זהב. טוב, פצח, אקשיב; אך פרצופך לא מבשר טובות. אם בן חורין אנטוניוס ובריא- החמיצות הזאת אין לה מקום! אם הוא נפגע, היה ראוי שתתפלץ כמו פוריה מצמחת נחשים, ולא תופיע פה כאיש מן הישוב. בא לי לסטור לך לפני שתדבר: אך אם תאמר אנטוניוס חי, בריא, השלים עם קיסר, לא נכלא אצלו- גשמי זהב אמטיר עליך וברד של אבני-חן. טוב דיברת. -"אבל"! אני שונאית "אבל"! הוא מקלקל כל הקדמה יפה. הבוז לו ל"אבל"! "אבל" הוא כמו סוהר, אשר גורר עימו נבל מזוויע. שמע, ידידי, פרוק את החבילה לתוך אזני, הטוב עם הרע. הוא נשוי? עוף נבל נפשע! פן אשחק כדורת בעיניך, ואתלוש את שער ראשך, תולקה בתיל, תבושל במלח, תחמיץ בכאב בלי סוף. (הוא ברח) החזירי את העבד: דעתי נטרפת, אך הן לא אנשוך אותו. קיראי לו! לא אפגע בו.
בוא הנה, אדוני. הוא נשוי? הן שנאתי אליך לא תגדל, אם שוב תאמר לי "כן".
ארור אתה! לך, הסתלק! לוא לנרקיס דמית, בעיניי כיעור גמור היית. הוא נשוי? הוא נשוי?
לך, הסתלק!
קחו נא אותי מפה.. אני נחלשת. הו, זה שום דבר. אני זקוקה לרחמיך כרמיאן, לכי בטובך, גשי לבחור הוציאי מפיו הכל אודות הנערה. גילה, אופיה- שלא יחסיר אף פרט, גם צבע השיער. דווחי לי מהר.לווי אותי לחדר ריקחי לי דודאים.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו