אם הבית – הלל מיטלפונקט – בקי

מחזה: אם הבית
מחזאי: הלל מיטלפונקט
דמות: בקי

אתה עוקב אחריי?! מה שאני עושה בבנק זה עניין שלי. תשמע לי טוב. אם אתה עוד פעם תדחוף את האף שלך לעסקים שלי… סע לבן הבן זונה החשמלטור שלך באמריקה. אתה כבר בדרך החוצה! מה אתה? מה אתה? מקשקש, זוחל כמו תולעת על הגב שלי, על הגב שלה… כלום לא שלך, אתה פה בחסד! אתה אוסף עכשיו את הסמרטוטים שלך מהחדר… אתה הולך לחדר שלך, לוקח את … תפס עם מי יש לו עסק… דבק! זקן דבק! אני משקרת? תגיד לה אתה, דבק. בוא נשמע אותך… אתה והזקנה שלך, הבנים שלך, כולכם נגדי, עליי, כמו כלבים חולים… אני בורחת, ואלה רודפים אחריי. הוא והבנים שלו, כולם במכונית… מתחבאת לכם בלול במושב, בין התרנגולות, אלה באים, מוצאים אותי, מושכים אותי משם עם מקלות… הגוף שלי נקרע ברשתות, תוקעים לי את הראש לתוך האדמה, מרגישה אבנים בשיניים שלי, ואז הבנים שלך באים עליי, הראשון, השני, השלישי… אני בוכה, יותר אני לא אברח, אני אהיה שלך כמו שרצית אותי, רק בבית, רק שלך… והוא, הזקן יושב על הלול וצוחק… את כבר לא של אף אחד, זונה, את של כולם, של הבית, כמו כיסא, כמו אסלה, שמשתינים לתוכה… (שתיקה) אחרי תשעה חודשים את נולדת… הוא והזקנה נתנו לך שם, אסתר. אסתי, אתי… כולם. הם כולם היו האבא שלך. עטפו אותך, לקחו אותך ממני… החזיקו אותך נגדי, בורחת מפה וחוזרת, כמו כלום, כמו אבן קטנה, רואה אותך מרחוק, את הנקמה שלהם… אם אתה נושם, תנשום בשקט, שלא נשמע ממך, שלא נזכור אותך בבית. אם אתה יושן, תישן עם העיניים שלך פתוחות, כי אני… יהיה איזה לילה, שאני אגמור אותך. אצלי לא תגמור אפילו שבוע. אתה עוד תפחד. אתה הצעצוע הישן שלי. אתה עוד תפחד.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו