אלקטרה – אוריפידס – קליטמנסטרה

מתוך: אלקטרה
מאת: אוריפידס
דמות: קלייטמנסטרה

נראה ששוב את מתרוצצת חופשיה
כי איגיסתוס לא כאן
הוא שתמיד מנע ממך לצאת ולבייש את משפחתך
כעת כשהוא הלך, את מזלזלת בי.
ידוע לי שתכופות ובאוזני רבים
תיארת אותי כשחצנית אשר רודה
שלא כדין ומתעללת בך תמיד
אינני שחצנית, אני פוגעת בך,
כיוון שאין את חדלה לפגוע בי.
ויש לך אמתלה אחת, שאת אביך
הרגתי.

בודאי, אני עשיתי זאת,
אינני מכחישה, אך את הרגיתו
בצעה אלת הצדק, לא אני בלבד
וחובתך לתמוך בה, אם את נבונה.
הרי האב הזה, שאת בוכה עליו,
יחיד מבין היוונים, העז את אחותך
לזבוח לאלים, על אף שכמוליד
הוא לא כמוני התייסר בלידתה.
אז בואי והסבירי לי, למען מי
הקריב אותה? האם בשביל היוונים?
אך אין להם זכות להורגה כי היא ביתי!
ואם הרג את ילדתי עבור אחיו,
לא מן הדין היה שאעניש אותו?
עובדה, שני ילדים יש למנלאוס,
מדוע לא זבחו אותם, אלא אותה?
או שמא ילדיה ערבים פחות מילדי
כמטעמים לאל השאול?
או שאביך המקולל בחר לחוס
על אחייניו במקום לחוס על ילדי?
האם אין אב כזה קל דעת וטיפש?

זו דעתי על אף שתחלקי עליי,
וכך הייתה אומרת אחותך אילו
היה לה קול. לכן אין בי שום חרטה
על מעשי. אם הם נראים לך נפשעים
לימדי לשפוט, ואז פיסלי את זולתך.
את לא תתחמקי מלשלם על החוצפה הזאת כשאיגיסתוס יגיע לכאן.
את לא תתחמקי מלשלם על החוצפה הזאת כשאיגיסתוס יגיע לכאן.

אתפלל לאל שיסלק את הפחדים אשר מבעתים אותי.
הקשב נא אפולון המגן למילותיי
שהן חשאיות, כי לא בין ידידים
אני דוברת. ואסור לי לחשוף
הכל לאור כשהיא עומדת לידי,
שמא מתוך טינה, ובמלל קולני
תפיץ שמועות מפוקפקות בכל העיר.
לכן קלוט את דברי כפי שאנסחם.
אם ישנם כאלה אשר טורחים במזימות
להדיחני מעושרי, עצור בהם,
ודאג שכך תמיד אחיה ללא פגעים,
אמשול בבית אטראוס ובממלכה,
שעם הידידים שלצידי כעת
ארוה ברכה, ועם אותם צאצאים
שאין להם נגדי טינה או רגש מר.
הטה אפולון אוזן ובחסדך
תן לכולנו את מה שאנו מבקשים.
את כל השאר, גם אם אשתוק ולא אגיד
אני סבורה שבתור אל אתה מבין
כי מעיני זאוס לא נסתר דבר.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו.