אלקטרה – אוריפידס – אלקטרה

מתוך: אלקטרה
מאת: אוריפידס
דמות: אלקטרה

אמרת שאת אבי הרגת. היש וידוי מביש יותר, בין אם היה המעשה צודק או לא? אבל אטען שלא הרגת אותו כדין, אלא נפתית לגבר הניקלה שחי איתך עכשיו. אז שאלי את הציידת ארטמיס על מה באוליס היא עצרה את הרוחות, או שאני אגיד, כי אין לחקור אלים. סיפרו לי שאבי, כשיום אחד בילה בחורש האלה, בשאון רגליו הבהיל צבי מנומר, מקרין, וכשהרג אותו, פלט מבלי משים מילה של יהירות. אז עקב כך בזעם בת לטו עכבה את היונים, עד שאבי, בתור פיצוי על החיה הזאת, הקריב לה את בתו.כך נזבחה, כי לא היה מוצא אחר לצי כדי לשוט לטרויה או לשוב. לכן, מכורח עז והתנגדות מרה, זבח אותה, לא בעבור מנלאוס. אך אתייחס לגרסתך: גם אם רצה כך לעזור לאח, האם זוהי סיבה שתהרגי אותו? האם יש חוק כזה? אל תזדרזי להחילו על בני אדם, לבל תמצאי לך מכאוב וחרטה! כי אם ניקח חיים תמורת חיים, או אז את תמותי ראשונה, אם יעשה בך דין. נא השתדלי לא להביא צידוק תפל. אם את רוצה, מוטב הסבירי איך קרה שאת עושה את המביש במעשים, שוכבת אם אותו רוצח שסייע לך בחיסול אבי, וגם יולדת לו, בעוד השלכת את ילדיך הקודמים שדופי אין בהם ושנולדו כחוק. איך אהלל את זה? או שמא תטעני שגם בכך גבית תשלום על דם ביתך? אם כה תגידי, זו חרפה, כי לא יאה גם עקב בת לבחור כבעל באויב. אבל אפילו לייעץ לך אי אפשר, כי את בכל לשון טוענת שאני שופכת לעז על אמי. ובאמת, יותר מאם את בעינינו רודנית. אני חיי רעים, כל יום עלי לטעום מנת סבל שיוזמים לי את ושותפייך. וזה שרק בקושי מידך חמק, אורסטס אחי האומלל משחית ימיו הרחק. נהגת להאשים אותי שגדלתיו כדי שינקום בך. ואמנם, אילו ניתן, הייתי זאת עושה, דעי לך, ולכן קראי לי באזני כולם כרצונך- נבזית, צעקנית, יצור ללא בושה. אם מטבעי אני מוכשרת כך לנהוג,זו הוכחה שלא לשווא אני ביתך. דעי לך שאני מלאה בושה על כך, גם אם אינך רואה זאת. ואני יודעת שמנהגי צורמים ולא הולמים אותי. אך השנאה שבך וכל מה שעשית הם שכופים שכך אנהג בעל כורחי, כי מנבזות לומדים לפעול בנבזיות.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו.