אכזר מכל המלך – נסים אלוני – מעכה

מחזה: אכזר מכל המלך
מחזאי: נסים אלוני
דמות: מעכה

ליבי אומר לפרוץ מסוגרו. אתה/קולך אחר. אך מעיניך מביטה אליי אהבתך. וגם באוזניך עוד לוחשות כל המילים אשר אמרת לי בדרך יריחו. איש לא ידע לבטא את שמי כמוך. רוחות הערב בירושלים לא אמרו כי תגרש אותי. חבק אותי. ירבעם, גופי כפרי בשל מאוד ועסיסו חומק מבעד לקליפה. אשה אני, ירבעם בן נבט, אשה. אשר שדיה רועדים, עורה חלק, שפתיה מלאות כענבים בעת בציר. מה לך כל השנים אשר חלפו? מה לך המלך? קח אותי בשתי ידיך, הכה אותי, אל תחמול, גדף אותי ואת אבי, ספר בשווקים, אך ירבעם, חבק אותי. גופי צמא מאוד.
אתה ידעת לחכות? אתה ישבת פתח בית להביט יום יום אל כל דרכי ירושלים? אתה צפית אל הנגב לראות אם כבר דוהר הסוס אם כבר נשמע קולך? צא וחפש בשכם וירושלים אם יש אישה אשר ידעה חכות כאשר ידעתי אנוכי! אשר ידעה חכות וגם לשבת בתוך גוב גברים, בתוך חצר בה כל שואף חיים משחיז את ציפורניו! אמת היא! עליתי משכבי המלך! נתתי לו בנים! אתה הרמת יד במלך, אתה יצאת אל עמים רבים, אתה חלמת חלומות גדולים אשר נשאו אותך אל ענני השמיים. אך אתה לא חיכית ירבעם, ועליי ציוות כי אמות, כי בטן עקרה תהיה לי, כי גבר לא יבוא אליי! לך אל עץ התאנה צווה עליו כי לא ישיר עוד את פגיו. לך אל העבים אמור להם להל ימטירו עוד מטר. אל תסב ממני את עינייך! דבר אליי, דבר אליי ירבעם. ליל ביעותים ארוך היו כל השנים אשר חלפו. אהבתי שמורה, ירבעם, לא זורה ממנה קומץ! מה, מה עוד אשיב לך ירבעם, ואתה לא תאבה לשמוע. אצעק כי אהבתי אותך? אלחש, אני אוהבת אותך ירבעם? אתה לא שומע. מה לי מלכות מה לי בנים ולא אתה האיש אשר נתן בי זרע. מה לי רחש נכבדים בתוך חצר המלך. בוא, הימלט איתי לארץ רחוקה, כי ארץ ישראל חמה מאוד ולהטה צורב מאוד. בוא עימי ונעבוד לאלוהים טובים, אלוהי האהבה, כי ה' אל נקמות הוא. אני רואה את ה' בדמות פניך ירבעם. אל זועם הוא. לא שלווה יתן, לא מרגוע. אל דם ואש. בוא, ונימלט יחד לארץ רחוקה

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו