סיפור מוכר אהוב וידוע המחזמר "שיקגו" שהופיע על מיטב בימות התיאטרון ברחבי עולם, נכתב ע"י פרד אב ובוב פוסי.
הסיפר מתרחש בעיר שיקגו של שנות ה-20. לצד פריחה כלכלית ואומנותית העיר שופעת במקרים של פשיעה רצח אלימות וגנגסטרים, שיקגו נהייתה סמל פשע. בגלל הענין ההיסטורי נוצר בלשון הסלנג הביטוי "מה זה פה שיקגו"..
הפקת המחזמר היא פרוייקט משותף של הסטודיו של יורם לוינשטיין בשיתוף הד המכללה למוסיקה וסאונד ת"א ותלמידי המסלול לתיאטרון ומחול – ביה"ס לאומנות המחול של סמינר הקיבוצים תלמידי השנה השלישית בסטודיו של יורם לוינשטיין מגלים יכולת מקצועית מרשימה..
המחזמר שיקגו מגולל את סיפורה של נערת המקהלה רוקסי הארט שרצחה את מאהבה פרד ומנסה להפליל ברצח את בעלה הרכרוכי איימוס.. רוקסי נכנסת לכלא נשים בניהולה של מאמא מורטון שאוהבת ורודפת שוחד היא תיטיב עם מי שמשחד אותה. בכלא רוקסי מתידדת עם ולמב קלי – זמרת שרצחה את בעלה צ'ארלי ואחותה ורוניקה לאחר שתפסה אותם מתנים אהבים. באותה תקופה דינם של רוצחים היה מוות ועל מנת להימלט מעונש צריכים הפרקליטים והנאשמים להעמיד הצגה שתבדר את חבר המושבעים. את ולמה ורוקסי מייצג עו"ד בילי פלין שתמורת 5,000 דולר הוא ימציא להן דמות חדשה ומרהיבה. עו"ד בילי פלין מצליח להביא לזיכויין במשפט . רוקסי וולמה מצליחות ומגיעות לעוצמה מרשימה. המופע המשותף שלהן זוכה להצלחה רבה והן הופכות לכוכבות מצליחות.
כוריאוגרפיה טובה מאוד של קורין מנדלסון. התפאורה והתלבושות שעוצבו ע"י ארז מעיין הן נהדרות מקסימות מתאימות ומחמיאות למשתתפי המחזמר.. הבמאית צביה הוברמן עשתה עבודת בימוי מצויינת. דנה מיינרט מגלמת את רוקסי הארט היא משחקת נפלא ומשובחת מאוד רונה לי שמעון מגלמת את ולמה קלי – היא פרופרמרית אדירה שהתברכה בשילוש הקדוש של שירה משחק וריקוד (תודה מרוכזת בשם הצופים לרונה לי על היוזמה והרעיון להעלות את ההפקה כפי שצויין בתוכניה). שני קליין מגלמת את מאמא מורטון היא תגלית ההצגה וכשרון מבטיח שעשתה עבודה מצויינת וראוייה לכל הסופרלטיבים האפשרים.. עידן ממן מגלם את עו"ד בילי פלין – יכלתו המקצועית גבוהה ואמינה מאוד. ליאור שיקווה מגלם את איימוס הארט (בעלה של רוקסי) – שחקן נהדר מוכשר ונפלא ביצוע מצויין לשיר מר צלופן. לירן קורורקין מגלמת את מיס סאנשיין – משחקה טוב ואיכותי. מאיר טולדנו מגלם את פרד קייסלי הוא שחקן טוב שמתפקד בהצלחה רבה, נוכחותו טובה על הבמה.
לסיכום: הביצוע מצויין, כשיורד המסך יוצאים מהתיאטרון באושר אמיתי ההצגה מומלצת מאוד.
ביקורת של איציק גיני מאתר "פרשן", 17.2.11