מחזה: אבן הפינה
מחזאי: חנוך לוין
דמות: שר
(ארון מכוסה בשחור ועליו פרחים)
שרה: קהל מוזמנים נכבד, אישי ציבור ומעלה, גבירותי ורבותי.
אני מתכבד בזה לפתוח את טקס הנחת אבן הפינה לבניין הספרייה הציבורית על שם חולדה שוורץ.
בניין ספריה זה ,לראשונה בתולדות הארכיטקטורה, תוכנן בצורת תותח ענק שלועו פעור בזוית של 45 מעלות כלפי גבולינו המזרחי.
מיטב הספרות העולמית בכל שטחי הרוח ירוכזו בבניין-תותח זה. באיתות שלום,רבותי, יהנה הציבור מאוצרות הרוח האנושית,
אך באיתות מלחמה יידעונה אויבנו כי אם יופעל מנגנון בניין התותח ,ומקנהו ירו לעברם, צרורות של כרכים כבדים,כרוכים יחד כפצצות מצרר מיוחדות שתעשנה שמות באוכלוסיית האויב.
אנו ניהיה המדינה הראשונה בעולם,שתהפוך את אפלטון, הומרוס ,שייקספיר וגיתה.
(מה?? כן- גייתה. לנשק קטלני. ביאליק,גבירותי ורבותי ייצא סוף סוף לנקום את נקמת דם ילד יהודי קטן. ואינני מקנאה בערבי גס הנפש וצמא הדם שיקבל לפתע על ראשו משמיים את כל כתבי עגנון.
(לאוזניה\ מיקרופון קטן) אף פעם לא ראיתי אבן פינה מכוסה בשחור,בגודל מיטה.הם גם שמים עלייה פרחים,משונה מאוד.
מי זו האישה שבוכה שם ורוצה ליפול על אבן הפינה?
אני אף פעם לא ראיתי אבן פינה מוזרה כזאת. (בקול) ובכן רבותי,אפשר לגשת להנחת אבן…
(לאוזניה- "אני צריכה עזרה עם הרמת אבן הפינה.. סליחה? זו מה? הלוויה?.. אה.")
הוו….כפי שאמרתי אחים לאבל יהפוך ארון זה לאבן פינה בליבנו,כי אכן בלב שבור אנו מורידים לבור ארון זה… בו טמון יקירנו, מורידים אותו לעולם שכלו טוב…
(באוזניה נאמר שהוא ערבי) ערבי?
הווו…כן.. לעולם שכולו טוב.טוב מאוד יהיה לו שם !! טוב זה לא מילה!! כן,ככה תורידו! תורידו את הארון יותר עמוק,,עמוק עמוק!!!
(לאוזניה-)ערבי ישראלי,דרוזי ונפל בצבא שלנו?….
הווו…עמוק עמוק בליבנו הוא שוכן..לא כל כך עמוק אתה שם..תרימו קצת קצת..קצת אוויר!!
בלב שבור,ודמעות מורתחות אנו נפרדים מפטריוט נלהב,שהגן כאריה…
(בפתאומיות לאוזניה- שמאלני פציפיסט?!)
שרה: הוווו….כאריה כאותו אריה אמולל שהנער דוד כרת את ראשו במחי חרב והשליך את נבלתו…
נו מה זה שם,למה אתם מעלים אותו?? זה קבורה או טקס הכתרה?? תורידו תורידווו!!
וככה הוא מת..כמו שאומרים על צד שמאל..
ובעצב רב ויגון קודר הלכת מאיתנו שאמונתך העזה באיסלם,לא מפריעה לך..
(לאוזניה)- התגייר?!
אמונתך האקדמאית העזה! שהאיסלם הוא כוח עולה במזרח התיכון הדריכה אותך.
(לאוזניה)- הרבנים לא מכירים בגיורו??
הדריכה אותך להתאסלם בעצמך,וכך,נושא את דת מוחמד ,התהלכת בינינו,פניך הצוחקות שירתו אותנו רק אתמול כמלצר במסעדת אבו-סעיד ב…
(לאוזניה)- מת בקרבות בר כוכבא?!
כאילו רק אתמול ,למרות שחלפו 2000 שנה,כי 2000 שנה חלפו כ-יום אחד!!! ולכן החלטנו לעשות עתה חסד אחרון לעצמותיך…
(לאוזניה)- בארון יש עצמות של גמל?
(זורקת את האוזניה ) לעצמותיך! אתה שהיית בינינו מסתפק במועט וסבלני כמו גמל במדבר החיים,ובעצם,למה כמו? גמל..גמל של ממש…
נשאת על שכמך משא כבד.
עזרא נכנס ונותן לך פתק קטן ואת קוראת: "גברת השרה כיוון שהתברר להם שאלו עצמות גמל הם לא שמו כלום.." (לעצמך) – הארון ריק?!?!
הוווו…..וכפי שהתרוקן הלב-התרוקן גם הארון…
(לפתע נכנסת אישה בהיסטריה, ונשכבת ןבוכה על הארון. מחבקת אותו בחוזקה…)
שרה: " סליחה? אז למה את בוכה על הארון?.. הוא ריק.."
האישה: לקחו לי את ארון מהמטבח.
שרה: הווווו….והתרוקן, גבירותי ורבותי- המטבח!
(לאוזניה)-איפה השירותים?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו