דמות: אירמה למבר
מחזה: המשוגעת משאיו
מחזאי: ז'אן ז'ירודו
תרגום: ט. כרמי
שמי אירמה למבר. אני מתעבת כיעור. אני אוהבת יופי. נולדתי בעיירה קטנה במרכז צרפת. אני מתעבת רשעים, אני אוהבת טוב לב. אבי היה מפרזל סוסים בצומת הדרכים. הוא היה אומר שהראש שלי יותר קשה מהסדן שלו.
לעיתים קרובות אני חולמת שהוא הולם על ראשי. יוצאים גיצים.
אבל אילולא הייתי קשת עורף, לא הייתי עוזבת את הבית, ולא הייתי זוכה בחיים כה נפלאים. תחילה עבדתי בפנימייה של בית ספר לבנות. הייתי מבעירה את האח. אני מתעבת את הערב, אני אוהבת את הבוקר. אחרי כן, בבית נזירות, רקמתי חולצות במתפרה. אני מתעבת את השטן, אני אוהבת את אלוהים. ובסוף הגעתי הנה, ופה אני מדיחה כלים, ויש לי חופש כל יום חמישי אחרי הצהריים. אני אוהבת חופש. אני מתעבת עבדות. להדיח כלים בפריז – לא נשמע כמו מציאה גדולה. התואר ערב לאוזן, כן: מדיחת כלים, מומחית להדחה- ואפשר לחשוב שזה הכל. אבל למי יש קשרים כה מסועפים כמו למדיחת הכלים – במטבח, במזווה במרפסת, שלא להזכיר את המלתחה שבה אני עוזרת בשעות הדוחק – ואני לא כל כך מחבבת נשים, אני אוהבת גברים.
הם לא יודעים את זה. מעולם לא אמרתי לגבר "אני אוהבת אותך".
אני אומר את זה רק לגבר שאותו אוהב בכל ליבי. הרבה גברים מתרעמים על השתיקה שלי.
הם שמים לי יד על המותן וחושבים שאני לא רואה.
הם צובטים אותי וחושבים שאני לא מרגישה.
הם מחבקים אותי במסדרון וחושבים שאני לא שמה לב.
הם מזמינים אותי, בימי חמישי, ומובילים אותי לדירתם.
הם מפצירים בי להישאר.
הם מתפרקדים עושים כל מה שעולה על דעתם. אבל הפה שלי נעול.
מוטב לי להרוג את עצמי מאשר לפתוח את פי ולומר להם שאני אוהבת אותם. והם מבינים. אין ביניהם אחד שלא מברך אותי לשלום כשאנחנו נפגשים לאחר מכן. הגברים מתעבים מורך לב, הם אוהבים כבוד עצמי. יש כאלה שנעלבים, מגיע להם, מי אמר להם שיתחילו עם נערה של ממש.
ומה יגיד שהגבר שלו אני מצפה, אם ידע שאמרתי אני אוהבת אותך למישהו שהחזיק אותי בזרועותיו לפניו. אלי שבשמיים, באמת שעשיתי בחוכמה כשהתעקשתי להיות מדיחת כלים. כי הוא יבוא, הוא כבר איננו רחוק.
הוא דומה לצעיר הזה שכמעט טבע. בעצם, כשאני רואה אותו, המילים מתחילות למלא את פי , אותן מילים שאומר באוזניו עד זקנה, בין שילטף אותי ובין שיכה אותי, בין שידאג לי ובין שיהרוג אותי. הבחירה בידיו.
אני אוהבת את החיים, אני אוהבת את המוות.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
