מחזה: מבקר המדינה
מאת: אילן חצור
דמות: אוסקר פפרנו

גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לטקס פתיחת הקניון! אם לפני שנה הייתי אומר לכם שכאן יקום קניון, הייתם אומרים לי "אתה חולם אוסקר, אתה רואה פטה מורגנה, איך תעמיד פה קניון באמצע המדבר?" ועובדה: הקניון עומד! ואני אומר לכם, ביום החגיגי הזה, זאת רק ההתחלה!
תרשו לי לסיים בנימה אישית. עוד חודשיים הבחירות. אחרי שתי קדנציות התלבטתי קשות אם להתמודד שוב, אבל מדי יום אני מקבל פניות נרגשות של תושבים, המפצירים בי להישאר בתפקידי. לא נותר לי אלא לקבל את הדין, להיעתר לבקשתכם ולהמשיך את תנופת העשייה! אבל נניח לפוליטיקה וניגש לחגיגה. אני מתכבד להזמין את מורי ורבי, ידידי ורעי, הרב הצדיק הגאון מישעי לברך על פתיחת הקניון.
פפרנו: בשעה טובה! (לוחש לז'קלין) את הפרחים אלי הביתה…
(ז'קלין נכנסת בריצה מביאה לו ניר. לוקח את הנייר ומתחיל לקרוא. פניו הולכות ומלבינות. ממלמל) מים… (כולם מגישים לו כוסות) רבותיי, יש לי חדשות רעות מאד. שלחו אלינו פקיד בכיר, ממשרד מבקר המדינה. בעילום שם! אינקוגניטו! מרגל, בתחפושת! הבחירות, זאת הסיבה. במפלגה החליטו שאני אפסיד בבחירות, שאני זקן, שאני נרדם בישיבות, שעברתי ניתוח לב עם שישה מעקפים… בלוף! רק שלושה. אז עכשיו הם מפילים עלי את מבקר המדינה, שהוא יקבור אותי בשבילם. אבל אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה… סוניה, מבחינה חוקית יש משהו שיכול להפיל אותנו? מה קורה עם הפטור מארנונה שאישרנו את קוראת בקלפים, או יועצת משפטית? צוקר, איך העניינים בגזברות? תיקחי מהר הלוואה מהבנק.
תמכרי איזה נכס, תשעבדי את בית ספר "תחכמוני"…איך רשמת את כל הנסיעות לחו"ל?
שאלוהים ישמור! אלוהים… מה במחלקה שלך רבי? "מסילות בערבה","תומר במדבר", "אפיקים בנגב"? "צציון בשיה"? תשמע, תיקח אגף בבית ספר "תחכמוני" ותשים על כל כיתה שלט עם שם של ישיבה.
מה נעשה עם האתיופים? ואיפה נשים את הרוסים?.
ז'קלין, תוציאי שלט "אינטגרציה בשיכונים". מי נשאר…? תגידי לי, נחמה, איך נסביר למבקר שאחוז הילדים שעברו אצלנו בחינות בגרות, הוא הכי נמוך בכל הארץ?
תכניסי מהר ונטילטורים לכל הכיתות, ותעיפי את כל המורים הלא מוסמכים. ואת המדריך משל"ח, זה שנראה כמו יהודה לוי. מי נשאר? גמרנו? ציפי פוסטה, את מפוטרת!. למה? העיר מלאה יתושים וזבובים, זה למה. אמרתי לך לרסס וזהו. נניח שאת כל הבעיות כבר פתרנו, אבל מה נעשה עם היתושים? איך נסביר אותם למבקר? כבר היו לי כמה מקרים קשים בחיים, ויצאתי מהם בשלום. לכו כל אחד למשרד, ותכינו את הספרים לביקורת. יושבת לה המבקרת הזאת בירושלים, באוויר הרים צלול כיין, ורוצה שאני אנהל עיר בנגב "לפי הספר". היא בכלל יודעת מה זה הנגב? קטסטרופה בינלאומית! באר שבע? פושטת רגל. דימונה? רדיואקטיבית. ערד? חולי אסטמה. ירוחם? שאלוהים ירחם. רק אנחנו כמו פרח במדבר. זה מה שמקפיץ להם את הפיוזים, ההצלחה שלי! הם לא מבינים שאי אפשר לחיות במדבר המצ'וקמק הזה בלי חוצפה, בלי עוצמה, בלי לחלום… (פאוזה) תקרא! לציפי פוסטה. פוסטה, לאן הלכת?!
שאני אפטר את משפחה?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן