מחזה: ה' באייר
מחזאי: יהונתן גפן
דמות: יקי

איגרת לחכם המהולל, נשיא מדינת ישראל שלום וברכה, לצערי הרב לא אוכל להגיע השתא לטקס שלך שכן חזרתי לדת לפיכך טרוד אני ברמ"ח אברי ובשס"ה גידי במלאכת הקודש לכבוד השם יתברך.
ובנוסף דפקו לי חודש מילואים. ואני באמונה שגם על המאמינים לשרת בצבא המדינה, ונאמר אמן. תבין נשיא, אני יענקלה, מקודם יקי, נולדתי בה' באייר – ילד מדינה. במשך שנים הייתי טייס קרב, עד שהקדוש ברוך הוא התיישב לי על הזנב. נחיתה רכה על האמונה.
תראה אצלנו המסלול מלא. כשהייתי בן שש וחצי, עשיתי לעצמי כנפיים מסדין וקפצתי מהחלון. הייתה לנו נחיתה קשה, שברנו רגל. חשבתי שההורים שלי יענישו אותי אבל אבא באמת קיבל את זה יפה.
מרים, יש לנו גיבור, ראית איך קפץ? ילדים כאלה המדינה שלנו צריכה.. הוא בטח יהיה צנחן, כמו אבאל'ה.
לא צנחן – טייס. בקורס טייס תפסתי מה זה חיל אויר: הכי גבוה, הכי חזק, הכי מהיר והכי נקי. טייס זה, זה חייל שלא מתלכלך. לחיצה על כפתור ובופ.. והולכת קומה.
במלחמה האחרונה קבלנו פקודה, הנמכנו טוס מעל ביירות, ויעזור לי השם איך שאנחנו הפצצנו אותה. חזרתי מהמשימה, טסתי גבוה, שישים אלף רגל, השמיים שחורים, תחושה של כוח אדיר, פתאום התחילו בעיות מנוע, המנוע לא סוחב. אני מחליט לנטוש, מפעיל כיסא, בום אדיר יוצא החוצה ונופל על אדמה של סלעים ליד הקבר של רבי שמעון בר-יוחאי.
עמדתי למטה ליד קברות הצדיקים ופתאום תפשתי שהכוח הכי חזק יכול להיפגע. ומה זה בסך הכל מטוס סילון? צינור.. וצריכים למצוא משהו יותר מצינור, משהו יותר גבוה, יותר חזק, יותר מהיר ויותר נקי, משהו שאף פעם לא ננטוש בגלל שאנחנו קצרים בדלק, אמונה בשם יתברך שמו!
הטובים לטייס, אבל הכי טובים לאלוהים, למרות שההורים מאוכזבים.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן