מחזה: ‎אורפאוס
מאת: מיכאל גורביץ׳
דמות: האישה של האור

מה זה האור הזה? איזה הצגה מעצבנת! אולי בבקשה תורידו ממני את האור. אתם רוצים לשחק תשחקו פשוט אותי זה מסנוור. תורידו ממני את האור הזה שמעתם! טוב זה באמת מתחיל לעבור כל גבול, איזה ילדותי. אני מציעה לכם להוריד ממני את האור אחרת זה ייגמר לא טוב! טוב אני גמרתי עם המשחקים המטומטמים האלה.
מה זה נעלו אותנו.. תפתחו את הדלת לפני שאני לא יודעת מה אני יעשה,תפתחו את הדלת! (חוזרת לקהל) הדלת הזאת נעולה. תגידו אתם לא מתביישים לשבת ככה כמו אני לא יודעת מה, תעשו משהו אין פה אף גבר בעולם הזה?! אני רוצה שמיד תפתחו לי תדלת כדאי שאני יוכל להסתלק מפה, נמאס לי מכולכם!
תשלמו אתם שלושים שקל,תשבו אתם בחור המסריח הזה ושיעשו ממכם צחוק המפוחלצים האלה שאפילו לא נותנים לישון. אתם באמת חושבים שמישהו כאן מאמין לכם שמה שמתרחש כאן אמיתי? אמיתי כמו התחת לי! אתם כולכם שחקנים.. אתה שחקן, את גם כן שחקנית: זאת פאה! אתם כולכם שחקנים ואני קהל ואני רוצה הביתה אז תפתחו עכשיו את הדלת הזאת!
רגע אתם לא חושבים שגם אני שחקנית? אתם לא מאמינים לי? לא לא.. אני לא שחקנית הם שחקנים! הנה זה השיער שלי..זה הגוף שלי זאת אני!!
לא אתם כולכם השתגעתם אני לא שחקנית!!!!!!!!! אתם משוגעיםםם אתם רוצחיםםם ואנייי קהללל שרוצה הבית בה הצילו הצילווווו.

 

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן