מחזה: תעביר את זה הלאה
מאת: קתרין ריאן הייד
דמות: יוג'ין
מה הסיפור של נשים כמוך? זה משהו שאתן מספרות לעצמכן "זה בסדר שהוא הרביץ לי". נכון, הוא מעולם לא נגע בבן שלך בטרוור,רק בך.הוא הוציא את זה רק עליך,הרבה יותר טוב. "טרוור בסדר".טרוור נעל את עצמו בשירותים,הוא לא יכל לנשום ורק התפלל שזה ייפסק. את יודעת מה טרוור עבר? איך את יודעת? , איך את יודעת שבפעם הבאה שהוא יגמור איתך ,הוא לא יעבור אליו?
אני יודע על מה אני מדבר. אבא שלי ירד על הבירכיים והתחנן בפני אמא שלי. ואמא שלי תמיד קיבלה אותו בחזרה. אף פעם לא הבנתי את זה.היא הייתה מסתירה את החבלות והחתכים ומקבלת אותו חזרה כי הוא התחנן ובכה. תשאלי אותי מה קרה אחרי שהוא חזר.רצית לדעת מה קרה לי, לא? עכשיו תשאלי אותי- "הוא פגע בך?" תשאלי.תשאלי! אז לא,הוא לא ממש פגע בי,לא לאורך זמן לפחות. כשהגעתי לגיל 13 נעלמתי,ברחתי. אבל כל הזמן התגעגעתי אליה,והייתי חייב לחזור לראות אותה. ויום אחד חזרתי. תשאלי מה קרה. "מה קרה ביום שחזרת,יוג'ין?" תשאלי.
הוא היה שם שיכור כרגיל. אלא שהפעם זה כבר לא היה אותו דבר, הייתי בן 16 וכבר לא פחדתי ממנו. הסתכלתי לו לתוך העיניים ואמרתי לו שאם אי פעם הוא יעז לגעת בה, אני ארצח אותו.
באותו יום הוא ידע,הוא ידע שהוא לא יהיה קיים בשבילי יותר.
אז אני עומד מול הבית וצועק לה שתצא, אומר לה שהיא לא צריכה לסבול את זה יותר. ועכשיו היא יכולה לבוא איתי.
ואז אני לא מוכן,אני לא רואה את זה בא,הוא חובט לי בראש עם קרש עבה, אני מתחיל לדמם. הוא גורר אותי מאחורי הבית ונעלם.
דקה,חמש דקות אני לא יודע. ואז הוא חוזר והוא מרטיב אותי,ואני לא מבין. אני לא מבין למה למים יש ריח כזה מסריח,אני לא מבין ואז אני רואה את זה.אני רואה אותו.. אני רואה.. מיכל דלק. מיכל הדלק האדום מהטנדר שלו.הוא שולח אליי מבט אחד אחרון ומדליק גפרור. הדבר האחרון שאני זוכר..ושאני אף פעם לא אשכח..הוא המבט בעיניים שלו. העיניים,כי הן הביעו..סיפוק..אדיר.
אל תגידי לי כמה את מצטערת עליי!
תגידי לי מה תעשי כדי למנוע את זה מטרוור.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
