מחזה: רעולים
מחזאי: אילן חצור
דמות: נעים

אתה! איך כל פעם את מורח אותי עם הסיפורים שלך… כשנכנסת לזבל שלהם, אני עוד זרקתי אבנים, וחלד למד בבית-ספר… ונאזל היה… ואמל… עכשיו אני מבין… אמל לא הייתה מגיעה מירדן, אם לא… הבטחת לה את הבית… והכסף… הכי מסריח שאני מכיר. כסף של יהודים תמורת הדם של החברים שלי ושלא תעיז להגיד לי שזאת המשכורת שלך, או לנגן לי עוד פעם על נאזל. איך אתה יכול לחבק את התינוק הזה ולקרוא לו על שם נאזל? את לא נחנק?
מה תספר לתינוק שלך שיגדל וירצה לדעת למה קוראים לו על שם הצמח הזה? אתה כבר תספר לו משהו, ואפילו הקול שלך לא ירעד כמו שהוא לא רעד כאן… גם לו אתה תשקר! אבל בפנים… עמוק. זה ימשיך לאכול אותך, כמו שזה אוכל אותך עכשיו, כמו חומצה: אתה הבאת את החיילים שירו בנאזל! אתה ידעת. אתה הזמנת אותם. בשביל החיים הקטנים והשקטים שלך חרבנת על כולנו.
אתה לא חייב להילחם. אם רק היית מכבד את הדברים האלה… קצת… בלב… אבל לא, זה הכל מילים בשבילך. אי אפשר לתרגם את זה לכסף, אז לא אומר לך כלום. תסתכל עליי. אני… אני נלחם. קשה. אכזרי, כי אני מאמין, שאפשר להצליח, אבל אף אחד לא מחלק מתנות. מאבק! אחרת אנחנו לא ראויים לדברים האלה. למה שאתה קורא מילים.
שהישראלים באו לכפר שלנו, הייתי בן שבע… אני ועאטף לקחנו עוד ילדים ועשינו צבא… ילדים. דאוד לא רצה להשתתף. הוא ישב עם החיילים על הגבעה. הם נתנו לו סוכריות חמוצות, והוא שר ורקד להם… כמה שאני התביישתי… אני… מאז שהייתי ילד לא הפסקתי לחשוב ליום אחד שיהיה סוף לכיבוש הזה. ואתה… על מה אתה חולם? בית? בישראל?
אתה בן-אדם גמור. בין זונות ונרקומנים ישימו אותך, ברחוב הכי מסריח בשכונת עוני. חמישים שנה אתה תלקק להם את התחת, אבל תישאר מלשין ערבי שמכר את עצמו בשביל כסף, וגם הערבים בישראל ירקו עליך. ככה הבן שלך יגדל? ככה? עם בושה?
אני אומר לך את כל זה לא כדי להטיף לך מוסר. אני נפרד ממך. תעלה עכשיו על המסגד הגדול ותצעק ברמקולים של המואזין שכל הכפר יישמעו: "אני דאוד, הסגרתי את הבנים שלכם ופוצצתי את הבתים שלכם. אני מלשין וזה העונש שלי" ותקפוץ. תקפוץ. זה יהיה מהר ובלי כאבים ויותר חשוב: רק ככה תציל את השם שלך. רק ככה. אל תיתן לאף אחד לגעת בך, כי אם הם ישימו עליך יד, גם תמות כמו כלב, וגם הבן שלך יישאר מקולל. קום, אח שלי הבכור… קום…

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן