מחזה: ריצ'ארד השלישי
מחזאי: ווליאם שייקספיר
דמות: ריצ'ארד
הו איש עדין היה, נעים, צדיק
אשרי המלך במרומים שזכה בו
ויודה לי שזרתי לו לנסק
כי בעולם הזה לא השתלב
ליידי אן האן גורם למות אישך אשם ממש כמו המבצע?
הרי יופייך גרם לי לבצע זאת
יופייך שלא הרפה ממני בלילות
את העולם כולו אדום למוות כדי לחיות שעה אחת בחיק החום שלך
אולי אמצא את מקומי בגיהנום
אך קודם לכן בעוד מקום אחד
אם רק תרשי לי… חדר השינה שלך
זה גורלי עד שאשכב איתך
זו מטרה תמוהה להתנקם במי שכה אוהב אותך
מי שגזל ממך את בעלך יעניק לך בעל טוב ממנו
אני כאן, חי ואוהב אותך יותר ממנו!
למה ירקת עלי?
אני מכאיב לעינייך
עינייך מתוקה הכאיבו לי
הלוואי היו הורגות אותי
כי אז הייתי מת!
עכשיו הרגו אותי ואני המת החי
עינייך מעיני חלבו דמעות של מלח
ביישו אותן בדלף ילדותי
עיני שלא זלגו דמעת חמלה אף פעם,
יופייך סימא אותן, סחט אותן בבכי
אם לב נוקם לך אשר לא יסלח
הנה אשאיל לך להב חרב חד
תוכלי לנעוץ אותו בלב הזה,
הנאמן ודרור לקרוא לנפש המעריצה אותך
אני חשוף, הכי בי מכת מוות
על ברכיי אני כורע מבקש למות
אל תרתעי, הלא אני הורג אישך
אבל יופייך הוא שהסיט אותי
פני המלאך שלך שיסו אותי
קחי את חיי או שתיקחי אותי!
מי חיזר כבש אישה בדרך זו?
מי חיזר אחרי אישה בדרך זו?
אשא אותה, אך לא לאורך זמן
פלאי פלאים, אני מי שהרג את בעלה
כובש אותה שהשנאה רוכשת בליבה
קללות בפיה, דמעות בעיניה
האל ומצפונה, וכל השאר נגדי-
ולי אין אף ידיד שיסיע
רק השטן והעמדת הפנים
אבל כבשתיה, כל תבל מול אפס
חה!
כבר שחכה אותו נסיך מופלא
אציל,יפה,אמיץ,חכם,ראוי למלוך
כבר לא נזכה לראות בעולמנו
ועם כל זאת, תשפיל עינה אליי
אליי, שאין בי מעט ממנו
אליי, נכה צולע שכזה
קחו בפרוטה את כל דוכסותי
טעיתי בערכי כל השנים
בחיי מוזר איך היא רואה בי
עלם חמודות שאין שני לו
מיד ארוץ לשוק לקנות ראי חדש
אם כבר מצאתי חן בעיני עצמי
אשקיע קצת ביפיוף הגוף
אבל, תחילה אשיב ברנש זה לקברו
זרח שמש פז עד שארכוש ראי,
לראות את צל עצמי בו בעוברי.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
