מחזה: סמטוכה
מחזאי: חנוך לוין
דמות: שלווה
זהו סמטוכה.
הוא הערבי שלנו. סמטוכה הוא חכם וצייתן ולא מזיק ליהודים. הוא יודע לעמוד על שתיים, ממש כמונו. סמטוכה, תראה להם איך אתה יודע לעמוד על שתיים.
על שתיים, סמטוכה! על שתיים! רואה איך הוא עומד על שתיים? הוא מאוד אוהב את זה. זה נותן לו הרגשה שהוא כמעט כמונו. רק בבית הוא מוכרח על ארבע, אבל זה לא בגלל שהוא רוצה, זה פשוט בגלל גובה התקרה.
מה יהיה סמטוכה? אתמול פצצה בסופרמרקט, הבוקר במשרדי הקאמרי, מה יהיה הסוף?
אם הייתי איש פרמיטיבי לא הייתי מבחין בין ערבי ששם פצצות לבין ערבי שלא שם פצצות, ערבי הוא ערבי. אתה יודע שאנחנו יכולים להכות אותך אם אנחנו רוצים נכון? אתה יודע שאנחנו יכולים לשבור לך את העצמות או שאתה לא יודע שאנחנו יכולים לשבור לך את העצמות?
אני מכיר גם כושים שעומדים על שתיים, אז מה?! אותי לא קונים בזה. ערבי מקצועי כמו סמטוכה צריך כבר לדעת לענות לי כשאני מוכיח לו איך אנחנו לא מרסקים לו את הראש כי אנחנו אנשי תרבות.
תסתכל רק בעיניים שלו. יש לו עיניים לממזר. לי לא איכפת שיהיו לו עיניים, לו לפחות היה יודע להעריך את זה, אבל הוא חושב לעצמו מה יותר טבעי מזה שיש לי שתי עיניים, אני רואה לי בתים, אני רואה לי פרות!
זה שאנחנו עם תרבותי והומאני שלא מנקר לו את העיניים אחרי פיצוץ במשרדי הקאמרי זה בכלל לא עולה על דעתו.
אל תשלה את עצמך, אף אחד לא יזכור לנו לטובה שהתאפקנו. אני אמנם בן אדם הומאני, אבל מה שאני מחמיץ פה צובט לי את הלב.
תחזיק אותי שאני לא אתפרץ! תחזיק מהר! אני לא יכול יותר!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
