מחזה: סיפורי גן החיות
מחזאי:אדוארד אולבי
דמות: ג'רי
אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה. ותענה לי בכנות! איזה טעם לשמור צילום של משפחה בתוך מסגרת? הא?! אמא'לה הזכורה לטוב ואבאל'ה הזכור לטוב הלכו אל עולם שכולו טוב. אז מי אני שיחרוץ את גורלם בתוך מסגרת? אמאל'ה הזכורה לטוב ברחה מאבאל'ה הזכור לטוב כשהייתי בן עשר וחצי: היא יצאה לסיבוב נאפופים במדינות הדרום שלנו. קיבלנו את הידיעה בין חג המולד לראש השנה, אתה מבין אמאל'ה הזכורה לטוב נפחה את נשמתה באיזה שהוא חור באלבמה ובלי הנשמה שלה… היא היתה אורחת פחות רצוייה. מה נשאר ממנה? פגר.. פגר צפוני. איך שלא יהיה אבאל'ה הזכור לטוב נתקע לתוך החלק הקידמי של אוטובוס עירוני, אשר לא עמד במקום, וזה פחות או יותר ניקה את השטח.
שאלה שנייה: איזה טעם יש לשמור צילום של בחורה, בעיקר בתוך מסגרת? אף פעם אני לא מתראה עם הגבירות הקטנות והחמודות יותר מפעם אחת, ורובן לא היו מסכימות להיתפס איתי באותו חדר עם מצלמה. זה משונה, ואני שואל את עצמי, אם זה עצוב. מעולם לא יכולתי לקיים יחסי מין עם, ובכן, איך נהוג לומר…? להתעלס באהבים עם משהי יותר מפעם אחת ויחידה. זהו זה… הו רגע: במשך שבוע וחצי, כשהייתי בן חמש עשרה.. אני הייתי ה-ו-מ-ו-ס-כ-ס-ו-א-ל-י-ס-ט. אני מתכוון שהייתי עקום… עקום, עקום, עקום,… עם פעמונים ודגלים מתנופפים ברוח. ובמשך אותם אחד עשר יום נפגשתי עם בנו של שומר הגן… בחור יווני. אני חושב ששגיתי באהבה.. ואולי רק בסקס.
העניין הוא… העניין הוא פשוט… העניין פשוט שאם אינך מוצא דרך לעסוק עם בני אדם אתה מוכרח להתחיל איפה שהוא. אתה לא תופס? אדם מוכרח למצוא דרך להתעסק עם מישהו. ואם לא בני אדם… אם לא בני אדם… עם משהו. עם מקק, עם ראי… לא זה קשה מדי, זה אחד הצעדים האחרונים. עם מקק… עם… עם… עם שטיח, גליל של נייר שימוש. אתה רואה כמה קשה למצוא דברים? עם קלפים פורנוגרפיים,עם אהבה, עם הקאה, עם בכי, עם חרון, עם גברות קטנות וחמודות. עם כסף שאתה מרוויח בגופך,וזוהי עבודת אהבה, ואני יכול להוכיח זאת כי האהבות הקצרות והמכניסות הם הוכחה שאתה חי וקיים: עם אלוהים. עם אלוהים אשר, כך סיפרו לי, הפנה עורף לכל העסק כבר מזמן…
להבין וייתכן אפילו להיות מובן. אתה מבין?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
