מחזה: סטרפטיז 88
מחזאי:הלל מיטלפונקט
דמות: מחמודה
הלוו ליידס אנד ג'נטלמן,יו אר סו ביוטיפול, אנד צ'רמינג טודי, אי פיל לייק איי הב ה קונטאק ויד יו,
אנד ויד יו,למה אתה מחייך? למה אני מביכה אותך? למה זה בגלל שאני ערבייה? בטח עבר לך במוח לעשות
איזה טרנספר על מחמודה,אל תדאג גם אני מפחדת מערבים..(צעקות)
אני לא יכולה אני באה עכשיו מהגדה הילדים זורקים אבנים על החיילים,החיילים נכנסים בהם
ואני קיבלתי כזאת התרוממות כמעט שגמרתי. כל הגוף שלי אינטיפאדה.אוקיופיישין,כדורי גומי!
(צעקות) רגע חלאס אני לא יכולה מי זה צועק שם? מי זה צועק שם? אתה יכול לעמוד רגע שאני יראה אותך?
האא אתה עומד כל הזמן… זה מה יש? דו יו מינד מי קולינג יו שורטי? הלוו שורטי(שורטי שאני עושה סטרפטיז אתה בכיבוש אתה בעוצר
,אני מחליטה מתי מפציצים ומתי לוחצים ידיים). (צעקות) לא יכולה דיי מספיק.
אני יש לי תיק תמיד שואלים אותי בצחוק מה יש לך בתיק הזה מחמודה אף פעם ערבי לא שאל אותי,רק התיק שלהם מעניין אותם
כל הזמן הם יענו…באגו תיק. (צעקות)
מוריס?? "תעאלה און" <מוריס נכנס>
תודיי!! איי ול דו סמטינג דיפרנט,ניו וארז'ן..ניו וארז'ן לאתה תותח! (צעקות מתגברות) לא היום…
אני לא יכולה…(מתפשטת) שוטר מגבניק תפס אותי,נשק לי בכל הגוף. לא מעניין אותי פוליטקה,דמוגרפיה,אינטיפאדה,ערבים יהודים
שידחפו הכל לתחת!1 אני רוצה ללכת לים,לאכול אננס. מישו רוצה לבוא איתי ללכת איתי ביחד ברחוב? אף אחד!!
אני רוצה בית,אני רוצה משפחה,אני רוצה ילד אני רוצה שיאהבו אותי.
"עשרים שנה חייתי באילוזיה,שאין בכלל כיבוש,אני לא ערבוש."
אמא ואבא,אבא ואמא, יום יבוא אחזור אליכם,אשוב לרחם (בערבית)
אין סטרפטיז היום…תבואו מחר!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
