מחזה: סוחרי הגומי
מחזאי: חנוך לוין
דמות: שמואל ספרול
יתגדל ויתקדש שמיה רבא,בעלמא די ברא כרעותיה וימליך מלכותיה,ויצמח פורקנה,ויקרב משיחה, (מוריד את הכיפה(והמצב לא טוב אבא,לא טוב!
הרני עומד לפניך כפי שעמדתי לפני עשרים שנה,כל הקונדומים עדיין בידי,והעולם-לא השתנה- עשרים שנה כלום,הכול נשאר כפי שהיה,חוץ מדבר אחד, שהמציאו את הגלולה נגד הריון שדחקה את הקונדום כמעט לגמרי משימוש,וזה קרה דווקא בדור שלי,בדיוק כשלי יש קצת גומי.תקעת אותי בעולם הזה שבו גם בלי הגומי אני לא יודע מה אני עושה.לא יודע! מקריות מוזרה מאוד אבא,מאוד מוזרה!,ככה דורסים את הטכנולוגיה של האדם? את המשקיע הקטן? המשקיע הקטן ששם את כל חיוו בגומי אוסטרלי משובח! מה עבר לך בראש אבא? מה זאת ההשקעה הזאת?למה לא דירה או שותפות? גומי? דווקא גומי?? ככה? לשבת עם הסטוק הזה עד סוף ימי? מה אני יגיד לך ממש השקעה הבאת כאן…..קנית הכול מראש למאה שנה! מה יש? מה הבהלה? פחדת שיצור הגומי בעולם על סף משבר? שמונה לירות עולה החפיסה!,שמונה לירות! אתה יודע שאף בית מרקחת לא מוכן לתת יותר משלוש לירות לחפיסה ששווה שמונה? איזה בית מרקחת,אף אחד לא קונה בשום מחיר! וכעת זה נעשה ברור יותר,איש גם לא יקנה! אנשים מנצלים את העובדה שאני לא בית חרושת מוכר ,ושאני בלחץ להיפטר מכל הסטוק!
אתה יודע שאני נהפך לאדם חולה אבא??.אני שבר כלי,אני דועך…גם את מחלת הסוכר הורשת לי.יש לי התקפת לב אחת מאחורי,לחץ הדם לא תקין,אני לא מקפיד על אורח חיים שיחזיק אותי לזמן ארוך,אני מעשן,שותה,זולל,משחק פוקר,הולך לישון מאוחר בלילה,ובדרך כלל לא לבדי! שנה-שנתיים של חיים כאלה ואני משאיר לך את הכול עטוף בזיכרון יפה!
אבל לך לא אכפת.. אתה שוכב לך באדמה,ומתפורר לך שם בשקט. למה?? כי אתה יודע שם למעלה , שפה למטה ממשיכים אותך ,ואתה פוסע הלאה והלאה לתוך האור,למעלה בשמיים הכחולים של הקיץ, אתה כמו עפיפון, אבל מה? שמואל פה! בנך היחיד נשאר עם ירושה של עשרת אלפים קונדומים שאין לי צורך בהם! אז תרשה לי להגיד לך אבא שהעסק שלך לא במצב טוב! לא טוב! המקום לא טוב,לא מרכזי! אין קליינטים!,אין תנופה,אין!
(חובש את הכיפה(
עושה שלום במרומיו וברחמיו,יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אמן.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
