מחזה: מפעל חייו
מחזאי: שלומית לפיד
דמות: משה
אבא, אבא, אתה לא מאמין… זה קרה
פותחים מחדש את אגף המרגמות, האמריקאים הודיעו שהם רוצים לקנות את המרגמות המתקדמות, ג'ימי בן פורת רוצה להחזיר אותך ל"קלע".
הוא אמר לי לשאול אותך אם תהיה מוכן לעבוד לפי התנאים החדשים?
בן פורת רוצה להעביר גם אותי למרגמות המתקדמות. נעבוד ביחד אבא, אף פעם לא עבדנו ביחד.
אבא, אתה מוכרח לחזור זה מה שאתה עושה הכי טוב
אתה הפועל הכי טוב שהיה ל"קלע" אי פעם, קלע זה הבית שלך, מפעל חייך.
תחשוב על עצמך, מה אתה רוצה. הם לא יכולים להסתדר בלעדייך, אבא.
הם זקוקים לך, זה קידום בשבילך.
הוא לא יעביר אותי אם אתה לא תהיה איתי, וזה לא שהוא לא סומך עליי, פשוט…
אם אתה תהיה שם במרגמות… הוא יודע שאם אתה תהיה שם, אז הוא יוכל לישון בשקט.
ג'ימי בן פורת לא יעביר אותי למרגמות המתקדמות אם אתה לא תסכים לבוא.
מה העניין? אתה רוצה להתנקם בי? על זה שלא הצלחתי למנוע את הפיטורים? זה העניין?
עודר ועודר. מה אתה עודר כאן? כלום אתה לא תשתול, מה אתה רוצה לשתול כאן?
גפנים צריכים שמש. כל אחד יודע את זה. מי שותל גפנים במקום שאין בו שמש?
אתה חושב שאתה יודע הכל? אתה לא יודע הכל. כלום לא יצמח לך כאן! כלום!
בכל החצר הזאת יש רק מקום אחד שאין בו שמש. ואתה? אתה דווקא שם שותל את הגפנים שלך.
תשתול, תשתול, עודר בלי מים, שותל גפנים בצל, הכל ימות לך, עקשן זקן שכמוך.
ענב אחד לא יצמח פה. אחד לא. אם פה יצמח ענב אחד… ענב אחד לא יצמח פה… אחד לא!
בחיים לא! בחיים לא… הכל ימות לך… ימות לך הכל…
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
