מי תהום – הלל מיטלפונקט – אברם

מחזה: מי תהום
מחזאי: הלל מיטלפונקט
דמות: אברם

[באיטיות] תיסתכל שמה את השיכונים,רואה? [הפסקה] אני זה הפצץ שלהם. יבואו אנשים,ישימו שמה חנויות,בגדים,תקליטים,בחורות,דוניה…חרא גדול. אבל מה יחשבו אמריקה! פתאום,פעם על הבוקר…פפפרררחחח!!! הכל הולך קיבינימט. למה באה להם הפצצה מתוך הג'ורה. בוץ על הפנים,הכל,ציפורניים,שיניים…ככה! בא אברם הגדול, מלך של הזבל,עושה להם שיניים,נושך להם בתחת של האשה…בילדים…שובר המשקפיים שלהם,שורף כל העצים,הורג את הסבא שלהם…מאכיל אבנים לסבתא שלהם…קורע את המורות של הילדים שלהם…עולה על הגדר של הבתים…מפוצץ את המכוניות שלהם…פותח את הברזים…מפוצץ את החרסינה שלהם…את הטלוויזיה שלהם,מעיף הכל מהפריג'ידרים שלהם…יהיה ים ברחובות…שופך בנזין על הים וזורק גפרור…אמבולנסים,אזעקות…בווףף !!! שם פגז בבירה ומרים הכל לשמיים. צבא יביאו פה,כמו מסיבה…
משוגע…
ככה הם יחשבו! למה הצ'אנס שלך זה פצצת זמן,או בנגריה,או תהיה מלצר שלהם במסעדה,כמו ילד ערבי. לא שם אני על ערבים,אדי. אבל שמה,בתל אביב שלך לא יודע איפה…שמה חושבים אותנו כולם מלצרים. ילדים של ילדים של ילדים של סלאח שבתי…מזמן.שמים שמה את השיכונים מול הפרצןף שלנו. לא מצחיק אותך אדי?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו