מותו של סוכן – ביף – ארתור מילר

מחזה: מותו של סוכן
מחזאי: ארתור מילר
דמות: ביף

באתי להגיד לך שלום אבא. אני לא חוזר יותר. לא, אף אחד לא הזמין אותי אבא. תבין פעם טוב? בכל פעם שעזבתי זה היה בגלל איזה ריב. היום הבנתי משהו בקשר לעצמי וניסיתי להסביר אותו לך… ואני …אני חושב שאני פשוט לא פיקח מספיק בשביל, להסביר לך ככה שתבין. מה זה חשוב אשמתו של מי זה וכל זה? בוא נגמור יפה מה? ניכנס, נספר לאמא. למה אתה לא רוצה לראות אותה? אתה לא רוצה שיקראו לך כישלון מה? זאת לא האשמה שלך. זה אני … אני הלא יוצלח. עכשיו בוא, נכנס. סיכמנו, בסדר. אני עוזב ואני לא כותב יותר. אם אנשים שואלים אתכם איפה אני ומה אני עושה-אתם לא יודעים וגם לא אכפת לכם, ככה אני יורד מהנשמה ותוכלו להתחיל שוב לנשום, בסדר? זה הכי טוב לא? אתה לא אומר לי בהצלחה בוס? מה אתה אומר?
אבא, אף פעם לא תראה אותי כמו שאני באמת אז בשביל מה להתווכח? אם אגלה נפט אשלח לכם צ'ק בינתיים תשכחו שאני חי. תן יד אבא. קיוויתי שלא אצטרך ללכת ככה. מה בדיוק אתה רוצה ממני?
בסדר. חתיכת זיוף! בוא, נשים את הקלפים על השולחן. אתה יודע טוב מאד מה זה. ראית את זה. לא עכברים שמו את זה במרתף. מה זה צריך לעשות ממך? – גיבור. לגרום לזה שאני ארחם עליך? אף אחד לא ארחם עליך. אתה שומע אותי? אין רחמים. לא, אתה הולך לשמוע את האמת. מה אתה ומה אני.
ווילי אתה לא יודע מי אנחנו. אתה הולך לדעת. אף פעם לא דיברנו אמת בבית הזה אפילו לעשר דקות. כולם בבית הזה הם חתיכות של זבל ואני גמרתי עם זה. ועכשיו תשמע לי ווילי זה מי שאני: אתה יודע למה לא הייתה לי כתובת במשך שלושה חודשים? גנבתי חליפה והייתי בכלא. הגניבות האלה העיפו אותי מכל ג'וב אפשרי מאז התיכון ואף פעם לא הגעתי לכלום כי ניפחת לי את השכל באוויר חם עד שלא יכולתי לסבול לשמוע פקודות ממשהו. הגיע כבר הזמן שתשמע את זה. תמיד הייתי מוכרך להיות מספר אחד תוך שבועיים. אני גמרתי עם זה.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו