מחזה: לצחוק בפראות
מחזאי: כריסטופר דוראנג
דמות: גבר
פעם הייתי אדם מאוד שלילי. אבל אז השתתפתי בסדנא לעיצוב האישיות ששינתה את חיי מקצה אל קצה. עכשיו, כשקורה לי משהו רע או שלילי, אני מסוגל לראות את החיובי. עכשיו כשעובר עלי יום ממש רע כמו למשל כשמישהו שאני מחשיב חבר מאוד טוב שלי בוגד בי, או כשאחד מרוכבי האופניים המפגרים האלה שרוכבים בכוון ההפוך בכביש חד סטרי פוגעים בי, כשכמובן אתה לא מסתכל לכוון הזה, והנה, הם עולים עליך, עומדים להרוג אותך או לשתק אותך לצמיתות. בכל אופן אני מסתכל על כל אחד מהדברים האלה ואני אומר לעצמי: הכוס הזו היא לא חצי מלאה, היא חצי ריקה.
לא. אמרתי את זה הפוך. כח ההרגל. הכוס הזו היא לא חצי ריקה היא חצי מלאה. כמובן אם הם פגעו בך עם האופניים האידיוטים שלהם, הכוס לא תהיה לא חצי מלאה ולא חצי ריקה, היא תהיה מנופצת לרסיסים, ואתה – אתה תהיה מת או בבית חולים.
קשה לי להיות חיובי, כי אני מאוד רגיש לויברציות של אנשים סביבי. היו תקופות שהיה לי ממש קשה לצאת מהבית בגלל המגע עם אנשים אחרים. בטח חוויתם משהו דומה – אתם יודעים, האנשים האלה בקולנוע שמדברים בלי סוף במהלך הפרסומות ואתה פשוט יודע שהם הולכים לדבר כל הסרט, ושזה יהיה לגמרי חסר תועלת לבקש מהם לא לדבר. ואפילו אם אתה מבקש מהם לא לדבר והם מועילים בטובם לשתוק, הם הולכים לשדר לך ויברציות של שנאה תהומית כל הסרט ואז בכל מקרה יהיה בלתי אפשרי להתרכז. אז נכון, אתה יכול לעבר מקום, אבל זה שישב לידך במקום החדש בטח, אתם יודעים, ילעס פופקורן בקולי קולות – אז מה הטעם?
תזכרו – אנחנו יכולים לשנות את המחשבות שלנו. משלילי לחיובי. נאמר שאני מרגיש רע, אני יכול לבחור להרגיש טוב.
איך אני מרגיש ברגע זה? (חושב) אני מרגיש בסדר. הכל בסדר. כמובן זה רק על פני השטח, מתחת לפני השטח יש תמיד איזו שארית עצבנות שמכרסמת לה. אבל האם התחושה העצבנית הזאת היא רק חלק מהמצב האנושי או שאני ממרגיש יותר עצבני מאשר מישהו נורמלי?
תנו לי לנסות לשנות את ההרגשה שלי. תנו לי לנסות להרגיש שמח לרגע. (עוצם עיניים ושם ידיים על המצח. מנסה לרפרף את החוצה את האנרגיה השלילית).
לא. הצלחתי לחשוב רק על האישה המעצבנת הדפוקה הזו בסופר שחיכתה מאחורי כשניגשתי למדף של הטונה. איזה מטומטמת. היא פשוט היתה תקועה שם מאחורי, כמו איזה פוסטמה. אני רציתי להרוג אותה. במקום זה החלטתי שאני אוהב אותה, שאני מקבל אותה כמו שהיא.
אלוהים לקחתי שני כדורי ואליום לפני שבאתי הנה, אבל זה לא הרגיע אותי כהוא זה.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
