מתוך: הפאליקן
מאת: אוגוסט סטרינדברג
דמות: גרטה
ספר בישול. אולי תסבירי לי למה לא כתוב בשום מקום כמה זמן יש לבשל תבשיל כלשהו?
אני לא מבינה את זה. אתמול למשל, בישלת עוף קטן במשך שלוש שעות תמימות. בהתחלה התמלא הבית בריח נפלא של בשר,ואח"כ נשתקק המטבח. וכשהוגש האוכל לשולחן נעלם הניחוח לגמרי והיה לו טעם של אוויר.
איך תסבירי את זה?
את יודעת, לאחרונה אני שואלת את עצמי הרבה מאוד שאלות ועכשיו אני יודעת הרבה מאוד דברים – את נהנית מהסבל שלנו.
״פרנסתי אותך בדם חיי״?? אני הייתי צריכה ללכת למזווה ולגנוב. לא היה שם שום דבר מלבד לחם שחור ישן! וגם את זה אכלתי את זה עם חרדל! וכשזה שרף לי את הגרון ציננתי אותו עם חומץ. בקבוק החומץ וקופסת הלחם זה היה המזווה בשבילי.
שלא תאמרי שום דבר רע על אבא! אני לעולם אחיה מספיק שנים כדי לכפר על מה שעשיתי לו. אבל את תשלמי על זה- על זה שהסתת אותי נגדו.
את זוכרת איך לימדת אותי לומר עליו דברים מכוערים כשהייתי ילדה קטנה? דברים שלא הבנתי מילה מהם. למזלי הוא היה מספיק חכם כדי לדעת מי סיפק לי את המלח שזריתי לו על הפצעים והוא לא העניש אותי.
הלוואי והיה לי את האומץ לברוח אבל אני כמו פרדריק. אנחנו חלשים, קרבנות,הקרבנות שלך. עם לב האבן שלך את לא יכולה לסבול על פשעיך .
לו רק יכולתי לעשות את המעשיים האכזריים שהייתי רוצה לעשות,את, את לא היית קיימת יותר.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו.
