מחזה: העלמה יוליה
מחזאי: אוגוסט סטרינברג
דמות: ז'אן
אני אגיד לך שאני אוהב אותך,אגיד לך מיליון פעם. אח"כ לא עכשיו ולא כאן.
למה את צריכה להיות כל כך אומללה אחרי שהצלחת לכבוש אותי, חשבי על כריסטין שם בחדר, את לא חושבת שגם לה יש רגשות ?
ואת, זונה של משרת. סתמי את הפה שלך ותסלתקי מכאן ! את עוד מעיזה להמטיר עליי גידופים שאני גס ולא מחונך ? בחורה מן המעמד שלי לא הייתה אף פעם מתנהגת באופן גס והמוני כמו שאת התנהגת הלילה !
את חושבת שמשרתת הייתה אי פעם משדלת גבר בצורה כזאת ? דבר כזה ראיתי רק אצל בעלי חיים או אצל זונות ! לא שאני מכחיש שגם לי היה חלק בפיתוי.אבל עליי להודות שהכיבוש היה קל מדי ולכן פחות מרגש.
אני מתנצל העלמה יוליה, את אשה נהדרת ,את יותר מדי טובה בשביל אחד כמוני… את היית שיכורה ואיבדת את הראש ועכשיו את רוצה לשכנע את עצמך שאת אוהבת אותי,אבל את לא אוהבת אותי !
אולי את נמשכת מבחינה גופנית.אבל לי לא די בזה, אני רוצה להיות בשבילך יותר מחיה.
הייתי יכול לאהוב אותך, כן, בלי ספק ! את יפה מעודנת… משכילה ומקסימה, וכאשר את במצב רוח הנכון,את כמו קוקטייל של יינות ונשיקה ממך…אולי תברחי יחד איתי ?
את פשוט שונאת גברים העלמה יוליה.
אני הייתי יכול להפוך אותך , אבל את לעולם לא תוכלי להפוך אותי לרוזן.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
