מחזה: הלוויה חורפית
מחזאי: חנוך לוין
דמות: הפרופסור קיפרנאי

שלום, אני הפרופסור קיפרנאי. אני גר פה, בדירה ליד. שמעתי את כל מה שאמרת. שמעתי שאמך מתה. אני משתתף בצערך. אדון בוביצ'ק, אני הייתי בחפץ לב לוקח על עצמי להודיע להם את הבשורה הרעה, אבל הם… הם פשוט לא מדברים איתי. כבר כמה שנים. הייתי נכנס אליהם לפעמים לשבת, לשוחח. יום אחד ישבתי… (צחוק) והם פשוט הפסיקו לדבר והלכו לישון. ממש באמצע שישבתי. (צחוק) סלח לי שצחקתי בזמן האבל שלך. יתר על כן, לאור מה שקרה, ולמרות שלא הכרתי את אמך המנוחה, החלטתי להשתתף בהלוויה. גם לפרופסור נצבט הלב.
רק, באיזו שעה ההלוויה, מר בוביצ'ק? איפה נפגשים? באיזה בית קברות? או שיוצאים מבית חולים? מאיזה בית חולים? בארבע ביציאה מבית חולים או בכניסה לבית קברות? תהיה הסעה מאורגנת? יהיה מקום גם בשבילי? אין לי רכב! לנסוע באוטובוס ישר לבית קברות? באיזה מספר? מאיפה הוא יוצא? מהתחנה המרכזית? כל כמה זמן יש לשם תחבורה? ואיפה בדיוק לחכות לכם? ליד השער או ליד הקבר? איפה הקבר? ליד השער? יש שער אחד? או ליד הגדר? ליד הגדר מאיזה צד? ההלוויה תתקיים גם בגשם שוטף? אם לא, איך יודיעו לי? אני אחכה שם בגשם? יש שם בכלל סככה? כמה זמן לחכות? או שאולי תטלפן לשם להודיע לי על ביטול? יש שם טלפון? משרד בית הקברות פתוח גם בארבע? או אולי לטלפון ציבורי? או שבמקום שאתה תטלפן אלי, אני אטלפן אליך? אבל לאן לטלפן? לחדר המתים בבית החולים? באיזה בית חולים? יש שם טלפון בחדר המתים? אתה תהיה שם ליד הטלפון? יתנו לך לחכות ליד הטלפון? אתה לא תפריע? אתה תהיה בכלל מסוגל לענות לטלפונים? או שתהיה שקוע באבל? אולי יהיה מישהו לידך שיענה לטלפון? אבל מי? יש לך קשרים בבית חולים? מי יענה בשמך לטלפון אם דודתך שרציה וכל המשפחה איננה? או שאולי אני אסע איתך? אולי אני אענה לטלפון? אבל אם אהיה שם לידך בבית החולים, איך אהיה גם בבית הקברות? ואם לא אהיה בבית הקברות ולא אטלפן מבית הקברות, בשביל מה אצטרך לחכות לטלפון של עצמי בבית חולים? אז באיזה צד של הטלפון אתה מעדיף שאהיה? בצד של בית הקברות? או בצד של בית החולים? או שאולי הטלפון בכלל מקולקל? אדון בוביצ'ק! אדון בוביצ'ק! כאן הפרפסור קיפרנאי! אדון בוביצ'ק!
אני הולך להלוויה, מפני שהבטחתי, ופרופסור קיפרנאי עומד בדיבורו. ערב טוב!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן