מחזה: הג'יגולו מקונגו
מחזאי: חנוך לוין
דמות: הזמן – איש
הקפה טוב. וזה שיש משהו להתעסק בו ולא צריך לחשוב באותו רגע מה לעשות עם עצמנו ופחדינו מפני הזקנה והמוות – עוד יותר טוב. ואחרי הקפה של חמש יש שעה וחצי עד ארוחת הערב. יש, יש עוד פעילות היום, יש עוד למה לחכות, יש עוד משיח קטן. ומאידך, שעה וחצי לא עוברת בקלות. זה לא רבע שעה שאתה נוגס מלכתחילה חמש דקות מאחור וחמש דקות מלפנים ונשאר עם חמש דקות, שגם מהן אתה נוגס שתיים מהזנב ושלוש מהראש ונשאר עם כלום נפלא. לא, שעה וחצי זה חתיכת בשר… נו, אנעל נעלי בית.
(חולץ נעל, מסתבך בשרוכי הנעל השנייה)
נפלא. פלונטר. בדיוק עמדתי לפחד מפני הזקנה והמוות, ופתאום, כמו משיח זוטא, צץ לו אדון פלונטר.
(מתיר לאיטו את הפלונטר)
התרתי לאט מדי את הפלונטר וגב כך התגנב לו בזחילה הפחד מפני הזקנה והמוות.
(מנער ראשו כמו להיפטר מהמחשבה)
עכשיו צריך לפעול מהר, שלא יהיה שום רווח בפעולותיי כדי לא להשאיר סדק לפחדים על הזקנה והמוות.
(מתחיל לפעול יותר ויותר מהר)
אחלוץ במהירות את נעלי. ארוץ לשים את הנעליים בפרוזדור. ארוץ לשים בתוכן את הגרביים. ארוץ להוריד את הגרביים כאן ואחר כך ארוץ עם הגרביים בידיים אל הנעליים. ארוץ בחזרה ואניח כאן את הגרביים ואביא אליהם את הנעליים. ארוץ לפרוזדור להניח את הנעליים ובתוכן הגרביים. ארוץ להוציא את הגרביים כדי שהנעליים לא יסריחו. אני חש כל הזמן את הפחד מפני הזקנה והמוות מציץ לי מהסף. עלי למהר עוד יותר.
אני מקבל שלשול מרוב מתח תחרותי לא בריא. אתרכז בשלשול ואלך לבית – כיסא. אנעל נעליים בלי גרביים כדי לא לדרוך על טיפות השתן שמסביב לבית – הכיסא. השלשול עבר. הפחד מהזקנה והמוות מתקרב מהצד. אוריד חולצה וארוץ למקלחת. הופ, חזר השלשול ביתר תוקף. אלבש חולצ… נדמה לי שיצא לי קצת בתחתונים. תפס אותי הפחד מהזקנה והמוות!
(קופא במקומו, מזיע, מדבר במהירות עצומה)
אמלט מהפחד על ידי המעשה הבא: אמשמש בקדמת חנות מכנסי. אינני מצליח כי התחתונים שלי מלוכלכים והמחשבה על השלשול מחרבנת לי את המחשבה על המשמוש. אני נאלץ לפחד מהזקנה והמוות. ארוויח עוד כמה שניות על ידי הקשקוש הסתמי: משמוש ושמו פשפוש. אוסיף מייד: תוכי ושמו מוקי. אחזור בשנית: תוכי ושמו מוקי. תוכי ושמו מוקי. אגוון על ידי האמירה הקודמת של הקשקוש: משמוש ושמו פשפוש. אגוון עוד יותר ואבלבל את הפחד מהזקנה והמוות על – ידי ערבוב האמירות: פשפוש ושמו תוכי, משמוש ושמו מוקי. אני סחוט כל כך. תוכי ושמו מוקי. אני סחוט ועייף למרות שלא עשיתי כלום חוץ מקצת לכלוך בתחתונים. תוכי ושמו מוקי. אזדקן ואמות. תוכי ושמו מוקי.
(כל הרוח יוצאת ממפרשיו)
אמות. תוכי. אמות. אני פוחד. אמות. אמות. מוקי. אמות.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
