שם המחזה: "האי"
מאת: את'ול פוגארד
מתרגם: שמאס אנטון
דמות: ווינסטון
המשפחה שלך תיקח אותך הביתה. רחוב גראטן מס' 38, ג'ון. זוכר את זה? כולם יחכו לך שם: דודות, דודים, חברים, שכנים. הם יושיבו אותך בכורסה, ג'ון, כמו מלך, ויתנו לך כל מה שתבקש: עוגות, ממתקים, משקאות קרים. ואז תספר להם על המקום הזה ג'ון. על מפקד הכלא…על המחצבה…ועל החבר הטוב שלך ווינסטון שאותו עזבת אחריך. אבל למרות הכול אתה עוד לא תהיה מאושר, לא. כי יהיה חסר לך זיון. זיון פראי!
וזה למה בעשר באותו הלילה אתה מתחמק מהדלת האחורית ושם גז לכיוון המקום של סקיי. רק תתאר לך את זה! כל הג'מאעה מחכים לך ג'ורג'י, מאנגי וסומזי. יעשו לך אינפוזיה של אלכוהול. יטפלו בך יפה. יסדרו לך איזה נקבה. אתה שוטף את העיניים עליה. מסתכל איך היא מורידה תבגדים שלה. ואתה מוריד את תמכנסיים שלך, מתקרב אליה, ממזמז אותה, ממזמז אותו…כן! אתה תמזמז אותו…וזה יהיה רטוב…כוס רטוב ג'ון, ואתה תזיין אותו פרוע לאללה!
אתה מסריח ג'ון. אתה מסריח מבירה, מחברה, מכוסים, מחירות…החירות שלך מסריחה ג'ון והיא מוציאה אותי מדעתי. המחשבות עליך מנגב תבירה מעל הפנים שלך, כשאתה מחזיק תביצים שלך בידיים ואיזה כוס מחכה לך. אתה תזיין ותשכח אותי. תפסיק למכור לי חרא! אין לנו זמן בשביל זה. נשארו לנו כולה חודשיים ביחד.
אתה יודע עם מי נפלתי במחצבה הבוקר ג'ון? עם הארי הזקן. מכיר את הארי הזקן ג'ון? כשתלך למחצבה מחר, תן איזה מבט ארוך על הארי הזקן. תסתכל לו בעיניים ג'ון. תסתכל לו בידיים. הם שינו אותו. הפכו אותו לאבן. תביט בו איך הוא עובד עם האזמל והפטיש. כל יום עשרים אבנים פרפקט. הוא אוהב את האבן. וזה למה הם כ"כ נחמדים אליו. הוא שכח את עצמו. הוא שכח מהכל.
וזה מה שקורה לי, ג'ון. שכחתי על מה אני יושב מאסר עולם. כי נתתי את הראש שלי בשביל האחרים? זה למה אני כאן? שים זין על האחרים. שים זין על האידיאלים. שים זין על הסיסמאות ושים זין על הפוליטיקה. שים זין על הכל ג'ון. למה אני כאן? אני מאוד מקנא בחירות שלך. אני גם רוצה לספור. גם לי אלוהים נתן עשר אצבעות, אבל מה אני אספור? את החיים שלי? איך סופרים אותם ג'ון? אחד…אחד…עוד יום מגיע…אחד…תעזור לי ג'ון! עוד יום…אחד…אחד…תעזור לי אחי!…אחד…
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
