מחזה: דני והים הכחול
מחזאי: ג`והן פאטריק שאנלי
דמות: דני

הלכתי מכות. אני חושב שהרגתי מישהו. הייתי במסיבה.
אצל אחד, קוראים לו" גולגולת". כולם היו ממוסטלים מישהו אמר שיש איזה חברה בחוץ. יצאתי החוצה. היו שמה שניים מאיזה משכונה אחרת. שאלתי אותם מה הם עושים פה. הם אמרו שבאו למישהו. אחד היה כזה גדול כזה. מזה שיכור הוא אמר שהם כבר הולכים אבל משהו בעניין של עשרים דולר. אמרתי לו בסדר, תן ת'עשרים דולר. אבל מה לא היה להם. אז התחלתי להרביץ לו. אבל כשהרבצתי לו, זה לא היה נירא מי יודע מה חזק. הרבצתי לו. הרבצתי לו המון על החזה והפרצוף, וכאלו שום דבר. השכבתי אותו על המכסה של המנוע. החבר שלו רצה לקחת אתו. אמרתי בסדר. אז הם התחילו ללכת, ופתאום הם התחילו ללכת מכות. אז רצתי אחריהם. תקעתי קצת מכות לקטן, ואחר כך התחלתי לעבוד על הגדול. כולם עמדו שם ופשוט הסתכלו. הרבצתי לו הכי חזק שאני יכול איזה עשר דקות והיה נראה שזה עוד לא מספיק.
פתאום הסתכלתי על הפרצוף שלו כול השניים שלו היו שבורות.
הוא נפל. דרכתי על החזה המזוין שלו, ושמעתי שמשהו נשבר.
תפשתי אתו ככה מתחת לכתפיים שלו, וזרקתי אותו מאחורי איזה גדר. אז פתאום, מישהו הראה על מישהו אחר שם, ואמר שעשרים דולר אצלו. נתתי לו בבצים. הוא עף כמו טיל. אחרכך התחפפתי משם. אז את עדיין רוצה לשתות אתי בירה.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן