סיפור: אחד מרעננה
סופר: דורון נשר
דמות: עורך דין

(כל משפט נאמר פעמיים, למעט אלו שכבר כתובים פעמיים.)
אחת התופעות הקשות ביותר היא אנשים שאומרים כל דבר פעמיים והם בעצמם לא שמים לב. זה מדהים. שוטרים שלוש פעמים: "בוא הנה, בוא הנה, בוא הנה…", "תביא ת'תעודות, תביא ת'תעודות, תביא ת'תעודות…". למה פעמיים? מה קרה? בדקתי את העניין הזה עם רופא. נכנס הרופא – "שלום שלום, שב שב, תוריד ת'מעיל תוריד ת'מעיל, מה הבעיה? מה הבעיה?". בקיצור הוא אומר כל דבר פעמיים. ואז האחות נכנסת ולוחשת לי באוזן: "תתעלם…", ממה? אני שואל, "אתה לא שם לב שהוא אומר כל דבר פעמיים?". אז הרופא אומר: "שמעתי מה אמרתם, שמעתי מה אמרתם…". מה אמרנו? אני שואל הוא משיב: "שאני אומר כל דבר פעמיים, שאני אומר כל דבר פעמיים!". האחות בתגובה: "מה שנכון נכון. אני לא יכולה עם זה יותר, זה משגע אותי וזה גם מדבק. היא הוציאה אקדח וכיוונה אליו, "אם אתה לא אומר משהו פעם אחת אני יורה בך!". הרופא: כמו מה? כמו מה?. האחות: "תגיד אחד", אני לא יודעת, אחד…". הרופא: "לא, לא! משהוא אחר, משהו אחר. אני לא מוכן לשחק את המשחק הזה, אני לא מוכן לשחק את המשחק הזה…". בסוף היא ירתה בו… פעמיים. והיא לא בחורה רעה, היא פשוט פעלה מתוך פחד וחוסר ביטחון, באי ודאות לגבי העולם והחיים בעיקר. לכן תיק מספר – 228866 הגיע לסיומו וההגנה סיימה את דבריה, תודה.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן